מלאכת שלמה על משנה יומא ב:ג

הפייס השני פ"ק ביומא דף נ"ד:

מי שוחט מי זורק משמע קצת מפי' הרמב"ם ז"ל שהעתיקו כבר ר"ע ז"ל דליכא קפידא אי גרסי' מי זורק מי שוחט: ואמרינן בגמ' דעל כל אלו לא היה רק פייס אחד וכיון שזכה כהן אחד בעבודה אחת כגון שחיטה או כגון זריקה לפי מה שמשמע מפי' הרמב"ם ז"ל שאר שנים עשר אחיו הכהנים נמשכין אחריו כסדר שהן עומדין סמוכין זה לזה וכדכתבינן כבר לעיל בסמוך אבל שם בפ"ד דהלכות תמידין כתב הרמב"ם ז"ל וזה שיצא בפייס ראשון הוא שוחט תמיד של שחר והשני שעומד בצדו הוא מקבל את דם התמיד והוא זורקו ע"כ ואע"ג דשחיטה כשרה בזר תקנו לה פייס כיון שהיא עבודה ראשונה וחביבא להו דילמא אתו לאנצויי עלה:

מי מדשן מזבח הפנימי פי' הרא"ש ז"ל בפירושו למסכת תמיד לא חשש התנא לשנות העבודות על הסדר דדישון מזבח הפנימי קודם לדם התמיד כדאיתא בסדר מערכה שסידר אביי משמא דגמ' בסדר יומא אלא התחיל הפייס בעבודות דם התמיד ואח"כ הפסיק בהקרבת התמיד ושנה דישון מזבח הפנימי והמנורה:

מי מעלה אברים לכבש מקבלין היו אותן מן המנתח ומוליכין אותן על הכבש הראש והרגל הימני בכהן אחד ושתי הידים מן הכתפיים בכהן שני העוקץ הוא הגב מן הדפנות ולמטה עם הזנב ורגל שמאלי בכהן שלישי החזה והגרה בכהן רביעי ושתי הדפנות בחמישי הקרביים בששי הסלת עשרון למנחת התמיד בשביעי חביתין חצי עשרון של מנחת כ"ג הקרבה בכל יום עם התמיד בשמיני והיין רביעית ההין לנסכי תמיד בתשיעי עכ"ל ז"ל וביד פ' ששי דהלכות מעשה הקרבנות סי' ד':

העוקץ פי' בערוך העוקץ הוא העצה כדכתיב לעומת העצה:

החזה והגרה הגרה בריש וכן בערוך ופירש שממקום שחותך הראש עד הצלעות נקרא גרה והוא כנגד החזה ע"כ: והראב"ד ז"ל פי' כפי' רש"י שהעתיקו כבר ר"ע ז"ל: וכן מהרי"ק ז"ל בפ' ששי דהלכות מעשה הקרבנות פי' גרה הוא הצואר ע"ש כי שם הוא מעלה גרה וכן הוא בפי' רש"י ז"ל בגמ' אלא שחסר לשון בדפוס:

ושלשה עשר כהנים זוכין בו גרסינן ואלו הן שחיטה וזריקה ודישון מזבח הפנימי ודישון המנורה הרי ד' בהעלאת אברים לכבש ששה הרי עשרה. הסלת והחביתין והיין הרי י"ג פייסות שהן אחת שכולן נגררין אחר מי שזכה ראשון לעבודה ראשונה שבהם כמו שנכתב בסמוך בס"ד:

והחביתין מנחתו של כ"ג קרויה חביתין על שם קרא דכתיב על מחבת בשמן תעשה:

אמר בן עזאי לפני ר' עקיבא וכו' ירוש' כיני מתניתא הראש והרגל החזה והגרה ושתי דפנות העוקץ והרגל ע"כ וכמו שפי' ר"ע ז"ל: וכתב ה"ר אפרים אשכנזי ז"ל ולפי זה צריך לומר דלת"ק הרגל ימין הוא טוב ויפה מן רגל שמאל ולסברת בן עזאי צ"ל שהבהמה כשהיא רוצה לילך עוקרתה תחלה לרגל ימין דוק ע"כ: ובירוש' א"ר יוחנן טעמא דבן עזאי והקטרת את כל האיל המזבחה כדי שיהא נראה כמהלך ע"ג המזבח הראש והרגל ואת אמר הכין א"ר מנא פשטה ראשה עקרה רגלה ע"כ: ובגמ' בברייתא פליגי תנאי ר' יוסי אומר דרך הפשטו היה קרב ר' עקיבא אומר דרך ניתוחו היה קרב ר' יוסי הגלילי אומר דרך עלויו היה קרב ודכ"כ מיהא ראש קרב ברישא וכדתניא מנין לראש ופדר שקודמין שנאמר את ראשו ואת פדרו וערך ומ"ט סלקא רגל בהדי רישא משום דרישא נפישי ביה עצמות קריבה רגל בהדיה: וכבר כתבתיו בשם הרמב"ן ז"ל בספר המלחמות דס"ל דאף ביום הכפורים היו פייסות אחד לתרומת הדשן והשני מי מדשן מזבח הפנימי והמנורה דמכשירי עבודה הם ונעשין בכהן הדיוט וסדור המערכות ושני גזירי עצים הכל נעשה בכהן הדיוט שהן מכשירי עבודת הכהן גדול מי מוליך מחתה למזבח פנימי להקטיר וכ"ג מקטיר וזה מוליך המחתה גחלי אש ע"כ עכ"ל בקיצור: