מלאכת שלמה על משנה תרומות ז:ב

כת כהן שנשאת לישראל. בסנהדרין בד' ס"ו איכא מ"ד דרבי ס"ל כר"מ. וכתב הר"ש שירילי"ו ז"ל דבירוש' פריך והתנן לקמן רפ"ח האשה שהיתה אוכלת בתרומה ובאו ואמרו לה מת בעלך ר' אליעזר מחייב קרן וחומש ור' יהושע פוטר והה"נ בת כהן שאוכלת בתרומה ובאו ואמרו לה אביך השיאך לזר דה"ה דפליגי בה ולר' יהושע פטורה בין מקרן בין מחומש דומיא דעבד מת רבך או מכרך וקיי"ל כר' יהושע ומתני' סתמא קתני דחייבת בקרן ומני לא ר' אליעזר ולא ר' יהושע ומשני הוון בענין למימר דר' יהושע לא פטר אלא בחומש ולא בקרן ומתני' בקרן מיירי ומסיק מה פליגין לשעבר שחשב הוא או היא שאוכלין בהיתר אבל מתני' להבא שאחר שנשאת ויודעת שנשאת אכלה והתם אפי' ר' יהושע מודה דמיחייבא בקרן כי מתני' ע"כ:

נשאת לאחד מכל הפסולין. כגון חלל נתין וממזר או מצרי ואדומי עמוני ומואבי או אלמנה לכ"ג גרושה וחלוצה לכהן הדיוט שהיא חללה (זונה). הרמב"ם ז"ל:

משלמת קרן וחומש. בקצת ספרי כתיבת יד גרסי' התם בכריתות משלמת קרן וחומש ואשם ושם כתב רש"י ז"ל דלא גרסי' אשם:

וחכמים אומרים זו וזו וכו'. חכמים הוא ר' יהודה כדמוכח בפרק קמא דכריתות: