מלאכת שלמה על משנה תמורה ז:ד

ואלו הן הנקברים תוספות פרק המזבח מקדש (זבחים דף פ"ד) ותוספות ר"פ יוצא דופן:

קדשים שהפילו יקברו הנפלים רש"י ז"ל:

הפילה שליא תקבר פירוש לא אמר הפילו שליא כמו באמר לעיל קדשים שהפילו כי תפס לשון המשנה של מסכת חולין פרק בהמה המקשה דתנן מבכרת שהפילה שליא ישליכנה לכלבים ובמוקדשין תקבר הר"ר יהוסף ז"ל. וביד פ"ד דהלכות תמורה סימן י':

ושור הנסקל דאסור בהנאה דכתיב ולא יאכל וכו' אי נמי נפקא לן מבעל השור נקי וכו':

עגלה ערופה דכתיב וערפו שם שם תהא קבורתה:

וצפרי מצורע דשוחטין על פני המים אבל משולחת לא משום דלא אמרה תורה שלח לתקלה:

ושער נזיר נשרפים תחת הדוד של שלמים. רש"י ז"ל בכתיבת יד. ותימה שלא פירש שער נזיר טהור בלבד הוא דנשרף וביד בפרק ששי דהלכות נזירות סימן י"ד:

פטר חמור דכתיב וערפתו וגמירי לה דאסור בהנאה מעגלה ערופה והכא קתני דפטר חמור יקבר ובסוף מסכת ערלה דתנן ידלק מוקי לה בגמרא כר' יהודה דאמר בסוף פירקין אם רצה להחמיר על על עצמו לשרוף את הנקברין רשאי ואם רצה לחלוץ שיער פטר חמור מן השק ולקברו בפני עצמו יותר טוב ואם לאו ישרוף הכל ביחד כר' יהודה ה"ג לה בגמרת כתיבת יד וכן פירש הרגמ"ה ז"ל: ועיין במה שכתבתי בפ"ג דערלה סימן ג' בשם הירושלמי:

בשר בחלב דחתיכת בשר שנתבשלה בחלב אסורה בהנאה בפ' כל הבשר. וביד רפ"ט דהל' מאכלות אסירות:

וחולין שנשחטו בעזרה ריש פרק שני דהלכות שחיטה וכילה מתניתין פ"ט דהלכות פסולי המוקדשין סימן י"א:

רש"א חולין שנשחטו וכו' תוספות שם ר"פ יוצא דופן בתירוץ ראשון שכתבו שם פירשו דר"ש פליג ג"כ אקדשים שהפילו דלא יקברו דאין קדושה חלה עליהן אלא דלא נחת לפלוגי אלא בחולין שנשחטו בעזרה תדע דהא חשיב נמי בשר בחלב בקבורה ולר"ש שרי בהנאה בפ"ק דבכורות. א"נ י"ל דנפל קדושה עילויה טפי מטומטום ואנדרוגינוס משום דאי הוה בר קיימא היה ראוי לקרבן עכ"ל ז"ל. ואיתה בגמרא ס"פ האיש מקדש והתם רמי דר"ש אדר"ש מההיא ברייתא שכתבתי ס"פ האיש מקדש דתניא רש"א המקדש בחולין שנשחטו בעזרה מקודשת וכמו שכתבתי שם כבר מאי דמשני לה התם בגמרא וגם מאי דאיתא נמי בפרק כסוי הדם (חולין דף פ"ה) אמתניתין עיין שם עליו ס"פ האיש מקדש. ותוספת ז"ל הביאוה בפרק מרובה (בבא קמא דף ע"א:)