מלאכת שלמה על משנה תמיד ז:א

בזמן שכ"ג נכנס להשתחוות בשלשה ספרי כתיבת יד הכל פרק אחד וכן נראה מהראב"ד והרא"ש ז"ל שאכתוב לקמן בסמוך דלא הוי האי בזמן פרק בפני עצמו ועיין ג"כ במ"ש בסוף המסכתא מדברי הרא"ש ז"ל וגם מפירוש הרמב"ם ז"ל ר"פ א"ל הממונה זוטא משמע שהכל פרק אחד שכתב שם אבל ברכת כהנים הידועה היא נאמרת על מעלות האולם אחר גמר עבודת התמיד כמו שיתבאר בפרק שאחר זה ע"כ. ובנו הר"ר יהוסף ז"ל מחק מלות פרק ז' וכתב כך מצאתי זה ומה שלמעלה בפרק אחד ע"כ. ובסדר המשנה שבתלמוד אין שום מפרש מפרק אמר להם הממונה זוטא עד סוף המסכתא והדפיסו שם המדפיסים ביאור הרמב"ם ז"ל בפרקים אלה:

בזמן שכהן גדול נכנס להשתחוות אחר הקטרה דרכן ליכנס להיכל להשתחוות ואין זו ביאה ריקנית דהשתחוואה עבודה היא הרא"ש ז"ל:

אחד מימינו ואחד משמאלו כך הגיה הרי"א ז"ל. ולקמן גבי באו ועמדו אצל בן ארזא הגיה אחד בימינו ואחד בשמאלו וכתב כן מצאתי ע"כ:

הגביה לו את הפרכת צריך למחוק מלת נכנס וכן נמחק במשנת החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל. אכן הר"ס ז"ל לא נמצא לפניו מוגה ולכן כתב וז"ל שהוא יוצא צ"ע אמאי לא קתני שהוא בא והרמב"ם ז"ל בחבורו הגדול מפרשה שהוא יוצא מן ההיכל אחר שהשתחוה ולפי דבריו ז"ל הא דקתני בתר הכי נכנס והשתחיה צ"ל דקאי אסגן דהיינו הממונה עיין שם ע"כ. ונלע"ד שלשון המשנה שיעורו כך והשתחוה ויצא וכיון ששמע וכו' וכמו שהוא בפ"ה דהלכות כלי המקדש:

והשתחוה ויצא ונכנסו אחיו הכהנים והשתחוו ויצאו זה אינו על כ"ג בלבד אלא על כל כהן שהיה מקטיר בין כ"ג בין כהן הדיוט שלאחר שהשתחוה ויצא היו גם אחיו הכהנים נכנסין ומשתחוין ויוצאין הראב"ד ז"ל. וזהו פירוש הרא"ש ז"ל שלשה אוחזין בו לכבודו של כ"ג שסומכין בו עבדיו בהכנסו להיכל מלך. ואחד באבנים טובות שֶׁבָּחשֶׁן. הגביה לו את הפרכת התלוי לפני פתח ההיכל לצניעות וכן היה לפני שער האולם ע"כ. ואיתה בחוספות פרק הקומץ רבא דף כ"ז. וביד פ"ה דהלכות כלי המקדש סימן י"א. וכתב התוי"ט הפרכת פירש הר"ב ז"ל שעל האולם יפה פירש דאשתמיטתים להכ"מ שנדחק שם בהלכות כלי המקדש וכתב שצריך לומר שגם על ההיכל היה פרכת ע"כ וזה לא שמענו בשום מקום ע"כ. והנה ראיתיו בדברי הרא"ש ז"ל כמו שכתבתיו לעיל בשמו ז"ל: