מלאכת שלמה על משנה תמיד א:ב

מי שהוא רוצה לתרום את המזבח בגמרא פריך מדקתני מי שהוא רוצה אלמא לאו בפייס תליא מילתא דאי בעי פייס מה לו למהר לטבול ימתין עד שיפול עליו הגורל והדר תני יבא ויפיס ומסיק רבא דה"ק מי שהוא רוצה לבא ולפייס משכים וטובל וכו':

ודופק פירש הרמב"ם ז"ל לשון דופק מורה על המקיש בפתח בנחת כמו קול דודי דופק ע"כ. וביד ר"פ ששי דהל' תמידין ומוספין. והילך פירוש תוי"ט יבא ויפיס וכו' עד אבל הכא כיון דהוו בבית המוקד שעדיין לא ירדו לעזרה ואיכא נמי בבית המוקד מקום מקודש הוו מפייסי ובעזרה אי אפשר לפייס וכו' משום דאין נכון לעמוד בעזרה בלא מצנפת כדאמרינן הממונה בא ונוטל מצנפת של אחד ויודעים כולם שממנו פייס מתחיל א"נ משום דהוו קיימי ככולייאר מסביב אי אפשר דהוו אחורים לבית ולקמן שלאחר שפייס את סדר תרומת הדשן והגיע זמן עבודה יום שחיטה קתני וירדו להם ללשכת הגזית וטעמא כאשר פירשתי שאותו מקום קרוב להם יותר להפיס כ"כ המפרש אבל הרמב"ם ז"ל בפרק ששי מה"ת כתב יבואו ויעמדו בלשכת הגזית ויפייסו פייס ראשון ושני ע"כ אלא שהוספתי בהעתקת לשון המפרש שבדפוס ז"ל: