מלאכת שלמה על משנה סוכה ה:ד

החסידים וכו' ביד שם בהלכות לולב פ"ח סי' י"ג י"ד: ומשמע דוקא חסידים ואנשי מעשה ולא כל הרוצה ליטול את השם יטול ומלות לפניהם נראה דקאי אשאר כל עמא האנשים והנשים אשר היו באין לראות השמחה:

של אור בידיהן מחק ה"ר יהוסף ז"ל שלשה מלות אלו:

דברי שירות ותושבחות ומחק ה"ר יהוסף ז"ל מלת שירות רק דברי תושבחות:

ובחצוצרות אית דל"ג מלה זו הכא וכן בירוש' ליתה ובנוסחת כ"י אך היו ללוים חצוצרות ככתוב בד"ה סוף סי' י"ו: גם ה"ר יהוסף ז"ל מחקה וה"ג ובנבלים ובכל כלי שיר וכו':

עומדים בשיר היא גירסת הירושלמי:

ואומרים שירה ל"ג ליה התם: וגם ה"ר יהוסף ז"ל מחקה: וכתבו תוס' ז"ל שעליהם הלוים עומדים בשיר לשמחת בית השואבה אבל דוכן לשיר דקרבן אצל המזבח היה כך פי' בקונטרס ובמסכת מדות תנן ומייתי לה בפ"ק דיומא ר"א בן יעקב אומר מעלה היתה וגבהה אמה והדוכן נתון עליה ואותה מעלה היתה בין עזרת ישראל לעזרת כהנים ע"כ:

קרא הגבר תקעו והריעו ותקעו תימא דמשמע שמקרות הגבר הולכים לשאוב מים וא"כ היו נפסלין בלינה דע"כ ל"פ בפ' שני דזבחים אלא לענין קדוש ידים אי מקרות הגבר ועד צפרא פסלא בלינה או לא אבל מי הכיור עצמו נפסלין בעמוד השחר כדמוכח התם ואפי' סלקן מן הבאר אחר קרות הגבר והדר משקע להו וי"ל דשוהין היו בתקיעות ובתרועות ובהפיכת פניהם למערב וגם בחזרה לאחר מלוי והיה מאיר היום קודם שיגיעו ועד שיקדשן בכלי לא הוכשרו ליפסל בלינה כדתנן במעילה פ' חטאת העוף גבי נסכים ואע"פ שהצלוחי' היתה מקודשת מכל מקום אין כלי שרת בחוץ אלא בפנים תוס' ז"ל:

הגיעו למעלה עשירית פי' רש"י ז"ל מקום מסויים בעלמא הוא לידע היכן תוקעין דחשבון התקיעות בחג גמירי להו ע"כ. ור' אליעזר בן יעקב פליג בברייתא בגמ' דלא היו תוקעין למעלה עשירית אלא ע"ג המזבח וכדפי' ר"ע ז"ל במתני' דבסמוך ומפ' בגמ' טעמיה דראב"י דכיון דתקע לפתיחת שערים למעלה עשירית למה לי דתקע הלכך ע"ג המזבח עדיף ורבנן סברי כיון דתקע למלוי המים בשער העליון ושער התחתון ושער המים לגבי המזבח למה לי כיון דהני תקיעות הנוספות בחג משום ושאבתם מים הוא למעלה עשירית עדיף דמוכחא מילתא טפי שהן משום מלוי המים: ובגמ' בעי ר' ירמיה למעלה עשירית דנחית חמשא וקאי אעשרה ומנינן מלמטה למעלה או דילמא דנחית עשרה וקאי אחמשא שעדיין יש חמש מעלות לירד עד עזרת הנשים ומנינן מלמעלה למטה וקאי בתיקו:

הגיעו לקרקע צריך להגיה הגיעו לעזרה ופירשו בו לקרקע עזרת הנשים:

הגיעו לשער היוצא למזרח הפכו פניהם למערב ואמרו אבותינו שהיו במקום הזה אחוריהם אל היכל ה' ופניהם קדמה והמה משתחויתם קדמה לשמש כך צ"ל (הגהה ירוש' א"ר חייא בר אבא והמה משתחוים אין כתיב כאן אלא והמה משתחויתם שהיו משתחוים לחמה ומשתחוים להיכל): ובגמרא בברייתא ממשמע שנאמר ופניהם קדמה אינו יודע שאחוריהם אל היכל ה' אלא מלמד שהיו פורעין עצמן ומתריזין כלפי מטה: וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ר' יהודא אומר שונין אותם לומר אנו ליה וליה עינינו פי' שונין כלומר כופלין אלו התיבות אנו ליה וכו' ואומרין אותם שני פעמים כי אחרי שסיימו לומר מה שנזכר למעלה היו שונין לומר פעם שניה אנו ליה וליה עינינו ע"כ: