עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלאכת שלמה על משנה סוכה

מלאכת שלמה על משנה סוכה ב:ט

Melekhet Shelomoh on Mishnayos Sukkah 2:9 (Melekhet Shelomoh on Mishnah Sukkah 2:9) · מלאכת שלמה על משנה סוכה · free full Hebrew text

Open in the reader →

כל שבעת הימים וכו' עושה אדם את סוכתו קבע ואת ביתו עראי ביד שם פ' ששי סי' ה' ו' ובטור א"ח סי' תרל"ט:

משתסרח המקפה ונלע"ד דמשום דקתני בסמוך מעשה שילדה כלתו של שמאי הזקן ופיחת את המעזיבה משום דשמאי מחמיר לחייב בחנוך אפי' קטן הצריך לאמו קתני נמי השתא כל ז' הימים וכו' דמותר לפנות מן הדין בשיעור שתסרח המקפה אכן ראוי להחמיר שלא לצאת אפי' בשיעור שתסרח המקפה אלא א"כ ירדו גשמים יותר מדאי דהא מושלין אותו ע"פ משל וכו':

עושה אדם את סוכתו קבע ואת דירתו עראי ק"ק דהא מדקתני סוכתו קבע משתמע שפיר דביתו בעי למהוי עראי ואפשר לומר דמילתא אגב אורחיה אשמעי' דמי שהיה ראשו ורובו בסוכה וגם שלחנו בתוך הסוכה הוא דיצא י"ח דהיינו ביתו עראי לגמרי אע"פ שהוא סמוך לסוכתו וסתמא כבית שמאי דהלכתא כותייהו. ועוד דהא ביתו עראי בעינן לגמרי לכתחלה לכמה עניינים כגון לעיוני ולמאני מיכלא אחר שאכל או כגון שרגא אם הסוכה קטנה. עוד אפשר לומר שבא לרמוז במאי דקתני כל ז' הימים וכו' דאפי' ביום הז' אחר שגמר לאכול לא יפנה את כליו דלעולם בעי' שיהא ביתו עראי אא"כ ירדו גשמים. ובגמ' תנא משתסרח המקפה של גריסין וכתב הרוקח בשם הירוש' לא סוף דבר מקפת גריסין אלא אפי' מקפת כל דבר: ופי' הרמב"ם וסריחה בלשונם הוא כמו הפסד ע"כ. כלומר לשון קלקול ולא שיצטרך להסריח ממש דבשעה קטנה אינו מסריח ודכוותה טובא למלך שסרחה עליו מדינה כלומר שמרדה וגבי פסח תניא בפ' כל שעה יצאו אורז ודוחן שאינם באין לידי חמוץ אלא לידי סרחון אלא ששם פי' הרגמ"ה ז"ל לשון סרח העודף:

מושלין אותו משל לה"ד לעבר שבא למזוג לקונו ושפך הקיתון על פניו כך הגיה ה"ר יהוסף ז"ל:

ושפך לו קיתון על פניו איבעיא להו מי שפך למי עבד שפך לרבו וה"ק משל לעבד שהיה עושה לרבו עבדות שאינו מקובל על העבד שאינו עובדו כהוגן כך בידוע שאין ישראל עובדין אותו כשורה ושפיכת הקיתון היא ישיבת הסוכה או דילמא ה"ק ושפך לו רבו קיתון על פניו כלומר צא מלפני דאי אפשי בשמושך וירידת הגשמים היא שפיכת הקיתון ומ"מ סימן קללה הוא ומיהו פירושא דמתני' איבעיא לן שפיכת הקיתון מאי היא ישיבת הסוכה או ירידת הגשמים ופשיט ליה מברייתא דתניא בהדיא ושפך לו רבו קיתון על פניו. ונלע"ד דכוס מלא יין חי היינו הסוכה ומזיגת הכוס במים היינו ישיבה בסוכה ושפיכת הקיחון של המים קודם שימזוג בו היין היינו ירידת הגשמים שגורם לצאת מן הסוכה: ועיין בתשובות הרשב"א ז"ל סימן נ"ז: