מלאכת שלמה על משנה סוכה א:ד

הדלה עליה וכו' בפירקין דף ט' ובירושלמי ר"פ קמא דעירובין ותוס' פרק כל שעה (פסחים דף כ"ז) ודפרק התכלת (מנחות דף מ"ב:)

ואת הדלעת ואת הקיסוס. בשני סמכין וכן הוא בערוך:

או סיכך על גבה [*) (הגה"ה וסיכך על גבה אית דגרסי על גבך ועי' במ"ש לעיל סי' ב' בשם הרז"ה ז"ל)]. וכתב הר"ן וכו' כלומר בין שקדם הסכוך כדקתני הדלה עליה בין שקדם האילן וסיכך עליו פסולה ואפי' חבטן בדליכא רובא דסכך כשר פסולה ואם היה סכך כשר הרבה מהן וחבטן כשרה באיזה מהן שקדם עכ"ל ז"ל:

פסולה. דאמר מר באספך מגרנך ומיקבך בפסולת גרן ויקב הכתוב מדבר רש"י ז"ל:

אם היה הסיכוך הרבה מהן או שקצצן כשרה. עיין בפי' הרמב"ם ז"ל ובמה שפי' עליו בבית יוסף סי' תרכ"ו וגם בכסף משנה פ"ה דהלכות סוכה סי' י"ב שכתב שהוא מפרש חבטן ר"ל שקצצן וכתב אמתני' הדלה עליה וכו' אם היה הסכוך הרבה מהן כשרה בתנאי שיקוץ אותם ואם לא קצצן יצטרף סכך פסול בהדי סכך כשר ופסולה. עוד אמר או שקצצן כשרה בתנאי שינענע אותן ואז תהיה כשרה ע"כ וכן נראה ממה שכתב בהלכות סוכה הדלה עליה וכו' ואח"כ קצצן אם היה הסכוך הרבה מהן כשרה ואם לא היה הסכוך שהיה מתחלתו כשר הרבה מהן צריך לנענע אותן אחר קציצתן כדי שתהיה עשויה לשם סוכה ע"כ ועיין עוד שם. ועיין בתשובות הרשב"א ז"ל סי' קצ"ו: (הגהה מצאתי מוגה תלישה או שליפה דאי מחובר הוא מאי אהני טועה דאי תלוש הא קתני או וכו'):

זה הכלל כל. ס"א ל"ג מלת כל:

דבר שאינו מקבל טומאה וגדולו מן הארץ מסככין בו. כך היא הגרסא בהרי"ף ז"ל ובהרא"ש ז"ל אבל ברש"י ז"ל ראיתי שפירש ואין גדולו מן הארץ כגון עורות בהמה ואפי' לא מקבלי טומאה כגון שמחוסרין מלאכה ואע"פ שהארץ מגדלתן במרעה ופרנסה ע"כ משמע מפירושו ז"ל שגורס הבבא האחרת ג"כ כל שהוא מקבל טומאה ואין גדולו מן הארץ אין מסככין בו וכן בירוש' איכא תרי באבי. ולשון הרא"ש ז"ל הלכך אין מסככין בעורות דגדולי קרקע מיקרו אבל לא מיקרו גידולו מן הארץ כמו פסולת גרן ויקב ע"כ: