מלאכת שלמה על משנה סוטה ז:ז

ברכות כהן גדול לא אתברר לן מנלן דבלשון הקדש. ובגמ' לא נזכר ועיין במ"ש במתני' דבסמוך:

ונותנו לראש הכנסת גרסינן דספר לשון זכר. אח"כ מצאתי שכתב ה"ר יהוסף ז"ל כך מצאתי בכל הספרים דגרסינן ונותנו ולקמן גרסינן ומניחיה בחיקו ונראה דלעיל דקאמר נוטל ס"ת קאמר לשון זכר כי סבר הוא נאמר בלשון זכר ספר זה ולקמן שאמר וגולל את התורה ולא אמר ספר אמר לשון נקבה כי תיבת תורה נאמר בו לשון נקבה זאת התורה ע"כ ופשוט הוא:

והסגן לכ"ג וכולן משום כבודו של כ"ג ולא משום דראש הכנסת מכבד הסגן בפני כ"ג דלא שמעינן מהכא דחולקין כבוד לתלמיד במקום הרב. ועיין במ"ש ביומא רפ"ז:

וכ"ג עומד ומקבל וקורא עומד וקורא אחרי מות וכו' כנ"ל. ואיתה בתוס' פ' כסוי הדם (חולין דף פ"ז.) ואך בעשור שבפ' שור וכו' עד סוף לשון רע"ב ז"ל. אמר המלקט ואהא פריך בגמרא והא תנן בפ' בתרא דמגלה ועד כמה הוא מדלג עד כדי שלא יפסיק התורגמן מכלל דבתורה כלל כלל לא והדר אביי ותריץ שנוייא אחריינא דמתני' מיירי בענין אחד דתרוייהו ענין יום הכפורים וההיא בשני עניינים וכן פירשה שם רע"ב ז"ל וגם ברפ"ז דיומא:

על התורה פירש רע"ב ז"ל כאן ברכה שלאחריה והוא פי' רש"י ז"ל וברפ"ז דיומא פי' רע"ב ז"ל שתי ברכות אחת לפניה ואחת לאחריה והוא פי' הרמב"ם ז"ל בפי' המשנה גם ביד בספ"ג דהלכות עבודת יום הכפורים. ואיני יודע היכן מצא בתוי"ט שהרמב"ם ז"ל פי' ביד כפי' רש"י ז"ל. ה"ג ועל הכהנים ועל ישראל ועל שאר התפלה:

ועל ישראל מפ' בירושלמי הבוחר בישראל:

ועל שאר התפלה בברייתא מסיים בה מכאן ואילך אחר שגמר כהן גדול פרשה עם ברכותיה כל אחד ואחד מן הצבור מביא ספר תורה מביתו לעזרה דקסבר אין עירוב והוצאה ליום הכפורים א"נ ירושלים דלתותיה נעולות בלילה ומערבין את כולה וכל זה כדי להראות כל אחד נויו של ס"ת לרבים משום זה אלי ואנוהו: