מלאכת שלמה על משנה שבת ט:ז

המוציא קופת הרוכלין וכו'. ביד ס"פ י"ח דהלכות שבת וכתב שם ואפי' הוציאן בתוך כפו אינו חייב אלא אחת ע"כ:

אע"פ שיש בה מינין הרבה אינו חייב אלא אחת. תימא דמאי קמ"ל פשיטא דאפי' בהוציא וחזר והוציא אינו חייב אלא אחת כמו בקצר וחזר וקצר כ"ש בבת אחת ותירץ ר"ת דמיירי כגון שנודע לו על מין זה ונתכפר וחזר ונודע לו על מין אחר אפ"ה פטור דהוי הכל כמו דבר אחד ואפי' כפרות אין מחלקות תוס' ז"ל. ועיין מ"ש התוי"ט לקמן פרק עשירי במשנה ב':

זרעוני גינה פחות מכרוגרות. במכלתין פ"ח דף ע"ט אלא שנפל טעות שם. ובגמרא רמי עלה ממתני' דלעיל פ"ח דקתני זבל וחול דק כדי לזבל קלח של כרוב דברי ר' עקיבא וחכמים אומרים כדי לזבל כרישא אלמא זרע הבא מגרעין אחד חשיב ומשני הא דזריע הא דלא זריע כשהוא זרוע אדם טורח בשביל אחד מהם אבל דלא זריע אין אדם טורח בשביל גרגיר אחד לזורעו:

ר' יהודה בן בתירא אומר חמשה פי' חמשה גרעינין ולהחמיר אתא:

זרע קשואים שנים. ת"ק קאמר לה והלכתא היא:

חגב חי כל שהוא גרסי' ופשיטא דבטהור עסקי':

מת כגרוגרות ירושלמי הדא דאת אמר בטהור אבל בטמא כמלא פי הכלב:

צפרת כרמים. בחולין פ' אלו טרפות מוכח דמין חגב טהור הוא וכן פי' בערוך:

שמצניעין אותה לרפואה ירושלמי א"ר אחא שכן אשה סטופה מושחת ממנה והיא מתרפא תמן אמרין מאן דבעי נפרוש מן דרך הארץ אכיל פלגא ושביק פלגא של שמאל אוסר ושל ימין מתיר אבד כל שהוא חסר כל שהוא אין לו תקנה עולמית כיצד הוא עושה א"ר יוסי ב"ר בון יהיב לה גו צלוחית דבש. ר"י אומר אף המוציא חגב (חי) טמא כל שהוא. הא טהור (צ"ע) בין חי בין מת כגרוגרת ר"י כדעתיה דר"י אומר אוכלין טהורין אין משחקין בהן והא כתיב התשחק בו כצפור (וכו') א"ר מתניא מכיון שהיא מחוסרת שחיטה כטמאה היא ע"כ:

מפני שמצניעין אותו לקטן לשחק בו. דס"ל לר"י דאי מיית תינוק מיספד ספיד ליה ולאו אורחי' למיכליה:

סליק פירקא