מלאכת שלמה על משנה שבת כג:א

שואל אדם מחבירו וכו'. ועיין במה שכתבתי פרק ח' דשביעית סי' ד':

ובלבד שלא יאמר לו. בספר כל בו סמוך לסוף סימן ל"א אלא יאמר לו השאילני ובלע"ז אל יאמר לו פרשטמי אלא בלאיימי שהוא לשון שאלה ע"כ. אבל הר"ן ז"ל כתב בשם תוספות ז"ל שבלשון לע"ז שאין חילוק בין השאילני להלוני צריך שיאמר תן לי כיוצא בו ע"כ. ועיין במה שכתבתי בפ"ח דשביעית סי' ד':

מניח טליתו אצלו. כתב הרשב"א ז"ל דוקא מניחם אצלו סתם אבל לא יאמר לו הילך טליתי אצלך שזהו כמעשה חול:

וכן ערב פסח בירושלים שחל להיות בשבת. ולא נזכר מערב שבת לקנות:

מניח טליתו אצלו. אם אינו מאמינו ולוקח אותו ומקדישו בשבת הכי קאמר ר' יוחנן בגמ' ומיהו מתני' לא מסייעא ליה דמוקמינן לה בגמ' בממנה אחרים עמו דמעיקרא מיקדש קדיש מאתמול ועתה ממנים אותו עמהם. ואיתא להאי בבא בירוש' פ' כל כתבי:

ונוטל את פסחו. ס"א ואוכל את פסחו. וכן הוא בירושלמי והרי"ף והרא"ש ובנכ"י:

לאחר יו"ט. יום השלישי: