מלאכת שלמה על משנה שבת יז:ו

האבן שבקרויה וכו'. ה"ר יהוסף ז"ל מחק היו"ד שאחרי הקוף וגם נקד פתח בקו"ף:

זמורה שהיא קשורה בטפיח וכו'. ובגמ' דייקי' קשורה אין שאינה קשורה לא לימא מתני' דלא כרשב"ג דתניא חריות של דקל שגדרן לעצים ונמלך עליהם לישיבה צריך לקשר רשב"ג אומר אין צריך לקשר ומשני רב ששת אפי' תימא רשב"ג הב"ע במחוברת באביה בגפן ולאו משתמש במחובר הוא דמיירי בפחות מג' סמוך לקרקע וכגון לשאוב ממעין שאינו עמוק ומותר להשתמש באילן למטה משלשה כדתנן בפ' בתרא דעירובין היו שרשיו גבוהין מן הארץ שלשה טפחים לא ישב עליהם הא פחות מותר דכקרקע דמי רב אשי אמר אפי' תימא בתלושה גזרה שמא יקטום פי' רש"י ז"ל שמא למחר תהיה לו ארוכה ויקטמנה מתוך שהיא רכה ונוחה לקטום ונמצא עושה כלי וחייב משום מכה בפטיש אבל בחריות בישיבה ליכא למיגזר הכי הלכך במחשבה לישב עליהם סגי ומ"מ כבר נפסקה הלכתא כרב אסי (ס"א רב אשי עיין בתוס') דאמר בפ' במה טומנין ישב מבעוד יום מע"פ שלא קשר ולא חשב ואית ליה תנא אחרינא דס"ל כוותיה: