מלאכת שלמה על משנה פסחים ט:ט

חבורה שאבד פסחה וכו' עד סוף הפרק פ"ג דהל' ק"פ סי' ד' ה' ו' ז' ח' והובאה בגמ' ר"פ האיש מקדש וילפי' התם דשלוחו של אדם כמותו לענין קדשים מקרא דכתי' ושחטו אותו כל קהל עדת ישראל וכי כל הקהל שוחטין אלא מכאן ששלוחו של אדם כמותו. ועיין במ"ש שם ר"פ האיש מקדש גם במה שכתבתי בפירקין דלעיל סי' ז':

ושלו יצא לבית השריפה שמא שלהן נשחט ראשון ונמשך משלו שהרי וכו' כצ"ל בפי' רעז"ל. וכתוב בספר מהר"י קולין ז"ל שרש ע"ו עיינתי במשנה פ' מי שהיה טמא ומצאתי בשני גמרות דאם אין ידוע או שנשחטו שניהם כאחת דהוא אוכל משלו והם אינם אוכלים עמו עכ"ל המשנה. אלא שבאחת מן הגמרות הועברה הקולמוס ע"ג תיבת אין כאילו נמחקה תיבת אין ונשאר והם אוכלים עמו לא ידעתי אם הוא מחלוקת נוסחאות ע"כ בקיצור ועיין עוד שם:

ופטורין מלעשות פסח שני. ירושלמי א"ר יוחנן דר' נתן היא דאמר יוצאין בזריקה בלא אכילה:

ואם אין ידוע איזה מהן נשחט ראשון שניהם ישרפו ופטורין מפסח שני. וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ואם אין ידוע איזה מהם נשחט ראשון שניהם יוצאין לבית השריפה כל זה לא מצאתיו בכל הספרי' שלפני ע"כ: