מלאכת שלמה על משנה פאה ו:ט

סאה תבואה כו'. אינם מצטרפין לסאתים דלא להוו שכחה. ובירושלמי מפ' דמיירי בששכח את הקמה תחלה:

וכן באילן. למעוטי דר' יוסי קאמר הכי דבאילן סאה פירות תלושין אצל מחוברין אין מצטרפין והוו שכחה:

והשום והבצלים אינם מצטרפין. סאה קמה של שום וסאה קמה של בצלים אינם מצטרפין והוו שכחה דאע"ג דכולהו תבלין לקדרה וחשיבי מין א' כדתנן במסכת ערלה אפ"ה לא מצטרפי לסאתים והוו שכחה:

לסאתים אלא של עניים הם. כל אלו המלות העביר עליהם הקולמוס החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל:

אם באת רשות העני כו'. כגון שיש שם לקט ופרט שיש לעני זכות בו: באמצע. בין שתי סאין בהאי הוא דמודינא לכו דאין מצטרפין אבל אי ליכא פרט ולקט מצטרפין ולא הוי שכחה. וכ"ש דבאילן דלית ביה פרט ובשומים ובצלים דלית בהו לקט דמצטרפין. אבל תניא בתוספתא כל שבאת רשות העני לאמצע כגון תבואה וכרם וכל שלא באת רשות העני לאמצע כגון פירות האילן הרי אלו מצטרפין הרש"ש ז"ל. והקשה בתוס' יו"ט ותימה דמשכחת רשות העני באמצע באילן בפאה דשייכא באילן אלא דכיון דהמחובר מציל כדלעיל לפיכך אין רשות העני מועלת בו להצטרף שלא יהא שכוח. ע"כ בקיצור. ונלע"ד דלכה"פ צ"ל מלהצטרף. והיותר לשון ישר לע"ד הוא אין רשות העני מועלת בו שיהא שכוח:

אם באת רשות העני באמצע. מפ' בירושלמי אע"פ שלא באת כבר אלא שעתידה לבא כגון שעומדת תבואה מחוברת ביניהן וראוי ליפול לקט ביניהן. וכגון שאותה תבואה המחוברת רחוקה ואינה ראויה להציל כדתנן לעיל שאינה מגעת לקמה הרא"ש ז"ל: