מלאכת שלמה על משנה פרה יא:א

צלוחית שהניחה וכו'. ובגמרא חולין פ"ק דף ט' ברייתא דקתני התם ובא ומצאה מכוסה טמאה שאני אומר אדם נכנס לשם וכיסה והתם נקט לשון טמאה משום דפריש לן דטעמא הוי משום חששא דאדם טמא ועוד טעמי אחריני פירשו תוס' והר"ש ז"ל:

אם יכולה החולדה לשתות. אבל נגיעת בעל חי לא פסלה. וראיתי שכ' ה"ר יהוסף ז"ל בס"א היה כתוב דברי רבן גמליאל והיה פנוי בינו ובין מה שלאחריו ע"כ:

שירד טל בה בלילה פסולה. דלא כר' אליעזר דאמר לעיל רפ"ט יניחנה בחמה והטל עולה: