מלאכת שלמה על משנה ערלה ב:ז

להקל ולהחמיר וכו'. פי' הר"ן ז"ל בחולין פ' גיד הנשה בדף תשי"ב אין בהן בנ"ט בין שיש בהן להעלות בא' ומאה בין שאין בהן להעלות בא' ומאה כלומר אלא בששים שרי והה"נ לערלה וכלאי הכרם דדוקא במינן בעינן בהו אחד ומאתים אבל בשאינו מינן אזלינן בי' בתר נ"ט ע"כ ובפ' בתרא דע"ז סוף דף שפ"ה כתב שיש מביאין מכאן ראי' ליין של תרומה שהוא מתבטל בששים חלקים מים שכנגדו הא בפחות מס' ודאי לא דלא גרעא תרומה מכל איסורין שבתורה ודלא מרבינו יצחק שכתב שהיין מתבטל בששה חלקי מים שבכך הוא נט"ל. ועיין במה שכתבתי שם בפ' בתרא דע"ז סוף סי' ח':

כגון גריסין שנתבשלו עם העדשים. ירושלמי ר' יונה בעי ולמה לא תנינן גריסין שנתבשלו עם האורז אלא מתני' כמ"ד נט"ל אסור ומשני אפי' כמ"ד נותן טעם לפגם מותר הכא מודה שהוא אסור דגריסין מתבלין העדשים דאהכי מייתי לה במתני' ובמתבל חוזר לשבח:

בסוף פי' ר"ע ז"ל דאסמכוה אקרא את מקדשו ממנו מה שאתה מרים ממנו אם נפל לתוכו מקדשו וזהו מין במינו. אמר המלקט שהרי אסור להפריש ממין על שאינו מינו: