מלאכת שלמה על משנה עוקצים ג:יב

הא לך פי' הרמב"ם ז"ל ודע כי כשהשלים כל דיני התורה הקדושה חתם במאמר מדבר בשכר ור"ל שלש מאות ועשר שאם יתקבצו כל מיני תענוגים של זה העולם ויוכפלו כולם שלש מאות ועשר פעמים יהיה כ"כ עונג כל צדיק לעולם הבא אמנם התמדת הזמן אין לו תכלית אבל כל נפש שתזכה לעולם הבא לא תאבד וזה ר"ל יש ר"ל המציאות התמידי שאין לו תכלית כי יש הוא המציאות ואין הוא ההעדר כאילו אמר לאוהבי אנחיל המציאות הפשוט ואין שם מציאות אמתי אלא הנצחיי אמנם באמת כאשר אין ערך בין שיש לו תכלית לאין לו תכלית כך אין ערך בין אלו התענוגים שאצלנו לאותו התענוג וכבר בארנו מעט מזה במסכת סנהדרין עכ"ל ז"ל:

אר"ש בן חלפתא וכו' בסמ"ק סימן ח' כתוב וגדול השלום שהרי בקש הקב"ה כלי לברך את ישראל ולא מצא כלי טוב מחזיק כל הברכות אלא שלום שנאמר ה' עוז לעמו יתן וגומר ע"כ וכן במדרש רבה סוף פרשת שופטים: ומ"מ אר"ש בן חלפתא אין כלי שהוא מחזיק ברכה אלא שלום שנאמר וכו':

ושמעתי שאין זה מנוסח המשנה ומצאתיו בירושלמי פ' הי' קורא עלה ה'. ולפי דעתם התחיל פרק זה האחרון במלת יש וסיים במלת יש: ואם מנוסח המשנה הוא נוכל לומר אשריך משנה שהתחלת בברכות וסיימת בברכות וגם מפי גדולים שמעתי דמנוסח המשנה הוא ושהמשנה פתחה במם פתוחה וסיימה במם סתומה לסוד:

סליק פירקא וסליקא לה מסכת עוקצים

בעה"י המכלה הקוצים אשר הכרם פורצים והנוגשים אצים ועדרי צאן רובצים יקבץ לקמצים אכי"ר:

נשלם סדר טהרות בעזרת האל היוצר חשכים וגם מאורות בערב שבת בראשית מאירה כעששית. הדרן עלך לקוט באור שיתא סדרי משנה בעזרת אל שוכן מעונה פה חברונה בשנת כי בשמחה תצאו ובשלום תובלון (שפ"ד) אכי"ר: ותכון כל מלאכת שלמה בעזרת מלך שהשלום שלו ושליט בעולמו יתרומם שמו לעדי עד אמן וכן יהי רצון:

שיר המעלות לשלמה. שזיכהו האל אדונימו. להתחיל הספר גם להשלימו. ותכון כל מלאכת שלמה.

אודה לאל אשר ברא עולמו. בדבר פימו. וברוח פיו כל צבאימו.

נתן בי כח וחיל לעסוק פעם ושתים ושלש בדתימו. עד תומו וסיומו. כאשר יחרוש החורש תלמו של שדהו ושל כרמו.

ידוע ידעתי כי כל המוסיף בשבחו ח"ו פוגמו. לכן אשית מעצור לרוחי לפי מחסומו.

שפתי ולשוני הן יספרו מתהלות יוצרמו עושמו. יביעו אומר יחוו דעת. על כל הטובה אשר גמלמו.

לו לבדו על שלמה עבד מעבדי עבדיו חובה לרוממו. כי גבר עליו חסדו למען שמו ולמען קדושתמו.

מנעוריו עד הלום אוכל לחמו ומימו ונועמי מטעמו. ועיניו אליו תלויות יותר מבן על אביו ואמו.

המלך שהשלום שלו יגדיל שלותו וירבה שלומו. וגם עד זקנה ושיבה בבנים ממלאי מקומו ינחמו. ועינימו תחזינה אותמו. בעבודת עול פקודי מלכמו. יתברך ויתעלה שמו.

בא לעת זקנתו באש ובמעמקי מים לילו ויומו. בפטירת בנימו גדולימו עם קטנימו. מקוה רחמי שמים בשבתו ובלכתו בשכבו ובקומו.

נענה עד מאד מרוב הכירו פחיתות ערכו וגודל מומו. עד שהוא קונה לכל איש ואיש אדון לעצמו.

רבות רעות וצרות שבעה לה נפשמו. עד הלום מנעורמו בעונותימו.

במה יזכה נער שמץ את אורחמו ושבילמו. אם לא בעמלו בתורת קונמו ובוראמו.

ישמח לבבו ויגל וינוחם כאשר יראה שהחייהו והגיעו וקיימו. לראות בהשלמת לקוט פירוש משנתמו מעשה אצבעותימו. ברוב צדקותימו וחסדמו. וטובמו ויושרמו.

יה יושיעהו גם יברכנהו אלהימו. הצור אשר חסה עלימו.

שועת עניים הוא ישמע למו. צעקת דלים יקשיב ויושיעמו.

והוא ישקיף ממעון קדשו משמי מרומו. על שפל אנשים עבד ליראי ה' וחושבי שמו. גם לשאר עמו.

עיניו תמיד אליו ישברו ימחול חטאת פימו. גם דבר שפתימו. כי הסליחה עמו.

הוא יבנה בנין הריסת בתימו. ירוממהו סלה ואל נא יפק תוחלתו תקותו וזממו.

עברתו וחמתו כעסו וחרון אפו גם זעמו. יסלק אותו מעליו ומעל כל עמו.

דלתי רחמי שמים לעמך פתחמו. יבנה מהרה בית קדשמו ותפארת עוזמו

נתקה מעל צוארימו את מוסרותימו. והשלך מעל גבימו עבותימו וידרכו על במותמו.

ירעש כלבנון מהרה כל פדימו. ויציצו מעיר כעשב הארץ כל מתימו. אמן כן יהי רצון מלפנימו. נפשו בטוב תלין עם נחלת אבותימו. וצדקתו וזכותו שפלותו תזמתו וענותנותו תעמוד לאחריתמו. לזכות לקשט נשמתמו. טרם בא עת פקודתמו. אמן כי"ר: