מלאכת שלמה על משנה נדה ח:א

כנגד בית התורפה טמאה. מתוך סוגית הגמ' משמע אע"ג דלא ארגישא. והגיה ה"ר יהוסף ז"ל בכולי מתני' תרפה ומחק הה"א והוי"ו. ונראה שרוצה לומר דתרף על משקל חדש ובכנוי חדשה ה"נ תרפה בכנוי דנקבה וכן הגיה בכולה מתני' אמנם בית התורפה דבפ"ח דתרומות לא שלח ידו ושם צ"ל דהה' יתירא. גם מלות ועל הצדדין מכאן ומכאן מחקם וכתב לא מצאתי זה בכל הספרים ע"כ:

ועל ראש גודלה דבהדי דפסעה מתרמי גודל שברגלה וכו'. הא לאו הכי לא אמרי' זימנין דנגע גודלה בעקבה דלא מחזקינן טומאה ממקום למקום. ובגמ' פריך והתניא נמצאת על קשרי אצבעותיה היינו גב היד וגב היד אפי' בשעת בדיקה לא נגע אלא לאו משום דאמרינן בדקה בחדא ידא ונגעה באידך ידא ומשני שאני ידא דכולה עבידא דנגעה:

כל מקום שנמצא בו דם וכו' כך מ"מ:

וכן בפלייון גרסי' אכן בערוך נראה דגריס פליוס בסמך: