מלאכת שלמה על משנה נדה ב:א

בנשים משובחת. דוקא שלא בשעת תשמיש אבל לפני תשמיש אדרבה אין לה לבדוק שלא יהא לבו נוקפו ופורש וז"ל הרא"ש ז"ל כל היד המרבה לבדוק בנשים משובחת ובאנשים תקצץ ומיירי באשה עסוקה בטהרות אבל אינה עסוקה בטהרות אין לה לבדוק כלל שלא יהא לבו נוקפו ופורש ואיש אפי' אם הוא עסוק בטהרות כיון שאין קרי יוצא בלא הרגש אין לו לבדוק כלל כדי שלא יבא לידי השחתת זרעו ע"כ:

ובאנשים תקצץ. ובגמ' בעי דינא תנן אי לטותא תנן ומסיק לטותא תנן. ואם היה צריך להשתין מסייע בביצים מלמטה ואע"פ שאינו נשוי. ובגמ' תניא בד"א לענין ש"ז אבל לענין זוב כדי למנות ראיותיו שתים לטומאה ושלש לקרבן אף הוא משובח כנשים ולענין ש"ז נמי אם בא לבדוק בצרור או בחרס או במטלית עבה בודק:

החרשת וכו'. ובגמ' דוקא חרשת שאינה לא שומעת ולא מדברת אבל חרשת שהיא מדברת בודקת לעצמה וחברותיה מראות לה ג"כ:

מתקנות אותן ואוכלות בתרומה. כך מצאתי מוגה:

אחד לו ואחד לה. לקנח לאחר תשמיש רש"י ז"ל. ובסוף פירקין דלעיל בגמ' באיכא דאמרי אמרינן דאין אשה בודקת לאחר ביאה דא"כ שתצריכנה לבדוק אחר ביאה לבו נוקפו קודם ביאה ופורש ופי' רש"י ז"ל שם והא דתנן לקמן דרך בנות ישראל משמשות בשני עדים בעסוקות בטהרות ע"כ: