מלאכת שלמה על משנה נדרים ה:ד

הריני עליך חרם. פ' משילין (ביצה דף ל"ט) ובפ"ק דמכלתין דף ה'. וביד רפ"ה דהלכות נדרים וסי' ב' ובפ"ז סי' ב' ג' כולה מתני' עד סוף סי' ה'. ובטור י"ד סי' רכ"ד ורכ"ה ועיין במה שכתב שם בית יוסף בשם הר"ן ז"ל וכתבתיו במתני' דבסמוך. וכשאמר הריני עליך חרם שהאומר מותר וחברו נאסר אם נהנה חברו אינו לוקה שהרי אינו עובר בבל יחל שהוא לא אמר כלום וכשאמר הרי אתה עלי חרם שהאומר הוא שנאסר אין נהנה לוקה שהרי עבר בבל יחל ושמעון חברו מותר ליהנות מראובן המדבר:

ואתה עלי שניהם אסורים. הא לא איצטריך אלא אגב דבעי למיתני שניהם מותרין בדבר של עולי בבל לאשמועי' דהפקר הוי ולא דשותפין הרא"ש ז"ל:

ואסורין בדבר של אותה העיר שהם דרין בה שאין לאנשי עיר אחרת חלק בהן שהן יכולין למכרן שבעה טובי העיר במעמד אנשי העיר והוו להו כשותפין שאוסרין זה על זה ומתני' דקתני ואסורין בדבר של אותה העיר רבנן היא ולא ר' אליעזר בן יעקב דבית הכנסת שהוא מדבר של אותה העיר כדמפרש בסמוך כחצר שאין בה חלוקה דמי הר"ן ז"ל. וכתב רבינו ירוחם שאין אסורין בשום אחד מהדברים שכל בני העיר יש להם חלק בהם דהא קיימא לן כר' אליעזר דמותרין ליכנס בחצר שאין בה דין חלוקה ע"כ. ומצאתי שכתב ה"ר יהוסף ז"ל צ"ע אי אתי אליבא דר"א בן יעקב דלעיל דאמר יכול הוא שיאמר לתוך שלי אני נכנס ע"כ: