מלאכת שלמה על משנה נדרים יא:ט

ונדר אלמנה וגרושה כל אשר אסרה על נפשה יקום כיצד וכו'. פי"ג דהלכות נדרים סימן י"ו י"ז:

הריני נזירה לאחר שלשים יום. בברייתא איכא דסבר ר' עקיבא אפילו אומרת הריני נזירה לכשאנשא או לכשאתגרש בתר שעת אמירה אזלינן בין להקל בין להחמיר ור' ישמעאל פליג עליה דס"ל דבתר חלות הנדר אזלינן. ומתני' אפילו כר' ישמעאל דכי אזיל ר' ישמעאל בתר חלות הנדר ה"מ כי תליא נפשה בנשואין או בגרושין הלכך כיון שאי אפשר לאמירת הנדר וחלות הנדר שיהו ברשות אחת ס"ל לר' ישמעאל דאזלינן בתר חלות הנדר אבל מתני' דלא תליא נפשה אלא ביומי ואפשר דשלמי יומי ולא מנסבא שלמי יומי ולא מיגרשא ונמצא שתהא אמירת הנדר וחלותו ברשות אחת מודה ר' ישמעאל דבתר אמירה אזלינן ולא בתר חלות כיון שבתחלתו היה ראוי הנדר לחול באותו רשות שהיה בשעת אמירה:

נדרה והיא ברשות הבעל. והפר לה והשתא מפ' כיצד נדרה אמרה הריני נזירה לאחר שלשים יום והפר לה בעל:

אע"פ וכו' ה"ז מופר. דבתר שעת אמירה אזלינן בין להקל בין להחמיר:

נדרה בו ביום נתגרשה וכו'. ביד פי"א דהל' נדרים סימן י"ב. ופי' הר"ן ז"ל נדרה בו ביום שנשאת וכדאוקים לה בפ' נערה המאורסה בשנשאת ונשגרשה בו ביום והחזירה בו ביום אינו יכול להפר שאין הבעל מפר בקודמין ואי הך חזרה דאירוסין בלחוד היא נמי אינו יכול להפר בשותפות האב דכיון שנשאת שוב אין לאביה זכות בה וכי קתני נדרה בו ביום לרבותא נקטיה דאע"ג דבו ביום היתה ברשות אביה קודם שנדרה אפ"ה כיון שנשאת אין לה תקנה אפילו באותו יום עצמו ע"כ:

זה הכלל כל שיצאת. וכו' לאתויי מסר האב לשלוחי הבעל דכיון שיצאת מרשות האב אם נדרה וגרשה והחזירה אין לה הפרה דמרשות האב יצאת ואין הבעל מיפר בקודמין: