מלאכת שלמה על משנה נדרים י:ח

הפרת נדרים וכו'. ס"פ בתרא דשבת. ובגמרא בברייתא פליגי ר' יוסי ב"ר יהודה ור"א ב"ר שמעון אמתני' ואומרים עד מעת לעת יכול להפר וטעמייהו מקרא דכתיב מיום אל יום:

ויש בדבר להקל ולהחמיר. כלומר פעמים שזמנו מרובה פעמים שזמנו מועט ולאפוקי ממ"ד מע"ל דלעולם זמנו שוה:

נדרה בלילי שבת. בכניסה מפר בלילי שבת וביום השבת עד שתחשך והיינו להקל:

יפר בלילי שבת וביום השבת שהלילה הולך אחר היום כדכתיב ויהי ערב ויהי בוקר יום אחד רש"י ז"ל וכתב הרב יהוסף ז"ל פי' במה שאנו אומרים שהיום הולך אחר הלילה יש בו קולא שאם נדרה בלילה מפר גם ביום ויש בו חומרא כשנדרה ביום אינו יכול להפר בלילה ע"כ:

נדרה עם חשכה. שנדרה בשבת סמוך לחשכה מפר עד שלא תחשך והיינו להחמיר ובדין הוא דליתני אינו מפר [כו' עי' בתוי"ט] וביד פי"ב דהל' נדרי' סי' ט"ו. עוד בפי' ר"ע ז"ל ואין כאן שבועה שהוא עוקר הנדר מעיקרו. אמ' המלק' היא דעת הרמב"ן והרא"ש ז"ל אבל הרמב"ם ז"ל דעתי בהפך בפי' משנתינו וברפי"ג דהל' נדרים והאריך שם על זה מהרי"ק ז"ל:

וכתב בתוי"ט שמ"ש ר"ע ז"ל ואם אינו יכול להכריחה מבטל בלבו ואין צריך להוציא בשפתיו ה"ק שאם אינו יכול להכריחה סגי לי' במה שמבטל בלבו ואין צריך שיוציא לשון הפרה בשפתיו שכיון שאמר לה טלי אכלי ורצונו להכריחה אלא שאין ביכלתו כי מבטלו בלבו סגי אבל אפילו כשמכריחה ושומעת לו צריך נמי שיהא מבטל בלבו ע"כ בקצור ונראה בעיני דפשוט הוא וליכא למיטעי בהכי. וכתב הרמב"ם ז"ל כיצד מפר אומר מופר או בטל או אין נדר זה כלום וכיוצא בדבר וכו' וכתוב בספר לקח טוב פ' מטות נ"ל לומר דמכפל הפר יפר מרבינן שאר לשונות של הפרה ע"כ: