מלאכת שלמה על משנה נזיר ב:ב

אמר אמרה פרה זו לא שהפרה עצמה מחשבת כן שהרי אין לה דעת לסבור ולחשוב אלא כלומר בני אדם העוברים ורואים אותה רבוצה כ"כ בכח סבורים בלבם לומר כן ולפי שהרואה את הפרה חושב כן בלבו על הפרה לפיכך תולה בה המחשבה עצמה כמו והאניה חשבה להשבר ולא שהאניה חשבה כן אלא האדם הרואה האניה חושב עליה להשבר ותולה הפסוק המחשבה באניה ה"נ תולה המחשבה בפרה תוס' ז"ל:

הריני נזירה אם עומדת. הריני מוסב על האדם המקבל עליו הנזירות להכי קאמר הריני נזירהּ מפיק הֵא הריני נזיר מבשרה תוס' ז"ל ויש בזה להם עוד פירושים אחרים ע"ש:

אמרה הדלת הזו הריני נזירה אם נפתחת אני בש"א נזיר וכו' בספר תוספות יום טוב נראה דגריס אמר הדלת הזה הריני נזיר אם נפתח אני וכתב אע"פ שבכתוב נמצא הדלת תסוב על צירה במשלי כ"ב וכן בבנין שלמה הדלת האחת גם ביחזקאל ושתים דלתות כבר אמר החכם הראב"ע ז"ל כל אשר אין בו רוח חיים זכרהו ונקבהו ע"כ וכן הגרסא במשנה דבגמרא. אכן רש"י ורוב המדקדים נותנים טעם למה שהוא נקרא בלשון זכר ולמה שהוא נקרא בלשון נקבה ולדברים שנמצאו בכתובים בלשון זכר ובלשון נקבה. וצריכא לאפלוגי ב"ש וב"ה בגרוגרות ובפרה ובדלת דאי אתמר בגרוגרות לחוד ה"א התם הוא דאמרי ב"ש הוי נזיר משום דגרוגרות ודבלה מיחלף בענבים דפירא בפירא מיחלף אבל בשר בענבים לא מיחלף ואי אתמר בשר ה"א הכא הוא דאמרי ב"ש הוי נזיר משום דבשרא וחמרא אורחייהו דאינשי דאמרי בהדי הדדי שהן עיקר הסעודה ומיחלף בלשון בני אדם אבל גרוגרות ודבילה דלאו בהדי יין נינהו אימא מודו ב"ש לב"ה קמ"ל ואי אתמר הני תרתי הני הוא דקאמרי ב"ש אבל דלת אימא מודו לב"ה קמ"ל ואי תנא דלת ה"א בהא קאמרי ב"ה אבל בהנך תרתי אימא מודו להו לב"ש קמ"ל:

הרי פרה זו עלי קרבן וכמו כן דמי דלת זו יהיו קרבן הרמב"ם ז"ל ובירושלמי לא גרסינן מלת עלי רק הרי פרה זו קרבן וכן הוגה ג"כ בספרו של החכם הר"ר יהוסף אשכנזי ז"ל: