מלאכת שלמה על משנה מועד קטן ג:ג

ואלו כותבין וכו' ביד פ"ז דהלכות יו"ט סי' י"ב ובטור א"ח סי' תקמ"ה וכתב תוס' ז"ל ואלו כותבין במועד נראה בכל הני הוי דבר האבד פן ימות הנותן או העדים או ב"ד או תלך היא למדינת הים ע"כ:

ושוברין מיירי שאבד המלוה שטר חובו דאם לא כן אין שומעין לו ללוה שהרי אינו דבר האבד שאין המלוה מפסיד מאומה:

דִייַתִיקִי דא תהא למיקם ולהיות שדברי שכיב מרע ככתובין וכמסורין דמו:

שום השי"ן בנקודת חול"ם ושין בנקודה בימין:

מזון בעל שקבל עליו לזון בת אשתו ואם העדים הולכים להם ולא כתבו שטר הקנין יכחיש הבעל הקנין. נמוקי יוסף:

שטרי בירורין פי' רש"י ז"ל שבררו ב"ד חלק זה לזה וחלק זה לזה ונמוקי יוסף ז"ל פי' כפי' הרמב"ם ז"ל וז"ל בירורין שהבעלי דינין ביררו כל א' וא' דיין לעצמו ואם לא יכתבו עכשיו שמא ילך לו ויבוטל השלים ע"כ: והרמב"ם ז"ל שם בפ"ז פי' דטעמא דגיטין ושוברין ומתנות משום דכצרכי רבים הם ובאינך כתב דטעמא דשרו מפני שהם דברים דשייכי לב"ד וכשם שמותר לדון כך מותר לכתוב כל הדברים דשייכי לב"ד ואגרות של שאלת שלום מפני שאין אדם נזהר בתקונן מאד וה"ל כמעשה הדיוט והראב"ד ז"ל כתב דשמא לא יזדמן לו מוליך הכתב כלומר והוי דבר האבד ע"כ: