מלאכת שלמה על משנה מקואות ו:ז

עירוב מקואות כשפופרת הנוד. עי' תוס' פ' שני דגיטין דט"ז. ובפי' הר"ש ז"ל ספ"ח דטהרות שיישב הא דקיי"ל בפ' שני דגיטין טופח ע"מ להטפיח חבור דלא תיקשי אהכא דבעי כשפופרת הנוד. ובסוף ספר סמ"ק כתוב בשם התוס' ז"ל אשר שם שאין צריך שיהיו המים צפין בתוך הנקב רק טופח ע"מ להטפיח ע"כ. ומתני' דקתני עירוב מקואות כשפופרת הנוד היינו כב"ה ודלא כב"ש דאמרי' לעיל ספ"ד עד שיפחת רובה:

כשתי אצבעות. דקדק ב"י ביו"ד סי' ר"א דף רמ"ג מדברי הר"ש והרא"ש ז"ל דס"ל דשתי אצבעות היינו באצבע הסמוך לגודל שהיא בינונית בה משערינן שתי אצבעות ודלא מהרמב"ם ז"ל שפירש האחת היא האצבע הנזכרת ואחת היא הסמוכה לה דהיינו האמה:

ספק שהיא כשפופרת הנוד ספק שאינה. כצ"ל. וכ' הרא"ש ז"ל בסוף נדה פי' עירוב מקואות שאוב בצד מקוה כשר או חסר בצד שלם או שנים חסרין להכשירן צריך שיהיה הנקב רחב כשפה"נ ע"כ אבל בשער המים שבסוף תורת הבית כתוב דהא דבעינן כשפופרת הנוד היינו דוקא להכשיר מקוה חסר מן השלם אבל להכשיר מקוה שאוב ממקוה שלם שאינו שאוב אע"פ שאינו משיקן אלא כשערה כשר לפי ששאוב אינו פוסל אלא מדבריהם הם הקלו בו בכך שאע"פ שמי ההשקה אינם רואין פני האויר ואע"פ שאין משיקו אלא כשערה ע"כ. וקרוב לזה כתב רבינו עובדיה ז"ל במתני' דבסמוך:

וכן כזית מן המת וכו'. ספקו טמא דשיעורין דאוריי' הן הרא"ש ז"ל. והרמב"ם ז"ל פירש ול' התוספתא כזית מן הנבלה וכעדשה מן השרץ ספק יש בהן כשיעור ספק אין בהן ספקו טמא שכל דבר שעיקרו מן התורה ושיעורו מד"ס ספקו טמא וכל אשר אין לו פסוק מן התורה יקראוהו חכמים דברי סופרים אמנם שיעורין הלכה למשה מסיני הם כדאמרי' בפ"ק דעירובין ובסוכה ובפ"ק דיומא. וכן פי' ג"כ הר"ש ז"ל התוספתא וז"ל מד"ס כלומר הלכה למשה מסיני כדאמרי' וכו':

כל שיעמוד בשפופרת. בבי"ת גרסי' לה: