מלאכת שלמה על משנה מדות ד:ז

מהמזרח למערב. פ' הוציאו לו (יומא דף נ"ב:)

כותל האולם חמש והאולם י"א וכו' ביד שם:

אמה טרקסין. פי' רש"י ז"ל שֵׁם טרקסין לשון פנים וחוץ הכא וראי' לדבר דאמרינן בגיטין דף פ"א חסידים הראשונים היו מכניסין פירותיהן דרך טרקסמון כדי לחייבן במעשר למדנו שהטרק לשון כניסת פנים הוא ע"כ. ומה שפי' רעז"ל הוא פי' תוס' ז"ל בפ"ק דב"ב דף ג' ועיין במ"ש בשם רש"י ז"ל בר"פ הוציאו לו. וזה פי' הר"ס ז"ל אמה טרקסין פרש"י ז"ל בפ' הוציאו לו שבבית שני לפי שהיה גבוה ק' אמה לא יכלו לעשות כותל בין הקדש ובין קדש הקדשים לפי שכותל של ק' אמה אינו יכול לעמיד על עובי אמה לפיכך עשו פרוכת במקום הכותל נראה מדבריו ז"ל שגם בעליות צריך לעשות מחיצה למעלה כמו למטה וקשה שהרי ראשי פספסין היו מבדילין ביניהם ולא כותל ולא פרוכת כדתנן לעיל וראשי פספסין מבדילין בעליה בין הקדש ובין קדש הקדשים ועוד אם היה ג"כ בבית ראשון יקשה איך בנו כותל שהרי בית ראשון מפורש בדברי הימים שהיה גבוה מאה ועשרים אמה לכן נראה שלעולם לא היה כותל ולא פרוכת בעליה בין בבית ראשון בין בבית שני ומה שעשו כותל בבית ראשון ופרוכת בבית שני לפי שבית ראשון לא היה ההיכל גבוה כי אם שלשים אמה כדכתיב ושלשים אמה קומתו ובבית שני היה גבוה מ' אמה כדתנן הכא וגבהו מ' אמה וכותל שעביו אמה וגבהו מ' אמה אינו יכול לעמוד עכ"ל ז"ל:

שבעים אמה הט"ו שעודף האולם בצד זה ובצד זה משלימין המספר:

כותל ההיכל שש והתא שש וכו' בב"ב ר"פ המוכר את הבית:

האולם עודף עליו תוס' פ' איזהו מקומן (זבחים דף נ"ה:)

וחמש עשרה אמה מן הדרים כך צ"ל. וכתב רד"ק ז"ל בפירושו לספר יחזקאל בפסוק והבנין אשר אל פני הגזרה ומה שאמר שהאולם עודף על ההיכל ט"ו אמה מכאן וט"ו אמה מכאן לא שחללו של אולם רחב מחללו של היכל אלא בית החלפות מחובר לאולם מכאן ומכאן עד כאן:

והוא היה נקרא בית החלפות כך נקד הר"ר יהוסף ז"ל ואיתה בירושלמי פ"ג דיומא דף מ"א וס"פ החליל:

ששם גונזים וכו' ושם היו כ"ד חלונות חלון לכל משמר ומשמר. ונראה לע"ד שמלבד שהסכין נקרא חילפי בלשון יוני גם בלשון מקרא בספר עזרא אשכחן מחלפים ונקראים כן על שם שכורתים בהם כמו כליל יחלוף וזולתו הרבה שהם לשון כריתה וכן מצאתי אח"כ בספר השרשים שרש חלף. וביד פ"א דהלכות כלי המקדש סי' ט"ו משמע שר"ל שהוא מקום לגנוז גניזה לסכינים שנפגמו:

וההיכל צר מאחריו. פי' הרמב"ם ז"ל היו מטין הבנין מעט לצד מערב וכשימשך מעט לצד המזרח מתרחב כדמות האריה והוא רחב מלפניו וצר מאחריו כזה % ע"כ. והר"ר שמעיה ז"ל פי' צר מאחריו שבעים אמה ורחב מלפניו מאה אמה:

שנאמר הוי אריאל אריאל קרית חנה דוד וכו' כך צ"ל. בסוף פי' רעז"ל ולא אתפריש לי היאך שהרי מאה על מאה היה בשוה. כתב הר"ם ז"ל נלע"ד שאין כאן קושיא כלל אע"פ שהיה מאה על מאה מ"מ מאה שלצד הרוחב לא היתה שוה שהרי מן הצפון לדרום שבעים אמה מצד המערב דהיינו אחורי ההיכל אמנם מצד המזרח היה מאה אמה שהרי האולם עודף עליו ט"ו אמה מן הצפון וט"ו אווה מן הדרום עכ"ל ז"ל וגם הר"ר יהוסף ז"ל כתב פירוש מן הצפון לדרום שבעים אמה בלא האולם אבל עם האולם היה מאה אמה וזהו מה שאמרו שהיה רחב מלפניו וצר מאחריו ע"כ: