מלאכת שלמה על משנה מדות א:ג

חמשה שערים היו להר הבית. ביד בפ"ה דהלכות בית הבחירה בי' ב':

קיפונוס מן המערבי. בפתרוני הר"ר שמואל כחסיד י"מ מסלה דכתיב בקרת היינו קיפונום ולפי זה נוכל לומר למה נקרא שמו קיפונום נוטריקון שמקיף כלפי מקום הנס דהיינו אחורי בית הכטרת שהיתה מסלה מקפת כלפי לול שאחורי בית הכפרת ששם היה עיקר מקום הנס דהיינו שהשכינה שורה ע"ג הכפרת וגם מקום הארון אינו מן המדה הראב"ד ז"ל:

טדי מן הצפון. טדי בדלית עי' בתוי"ט מ"ש בשם פסקי תוס' וצריך עיון בבי' הרד"ק ז"ל בספר יחזקאל שכתב גבי פסוק ויעש את אלים ששים אמה ואל החצר וגו' כמו שאמור במשנה מדות חמשה שערים היו להר הבית שני שערי חולדה מן הדרום משמשין כניסה ויציאה נורה פי' שם איש מן הצפון לא הי' משמש כלום כי דומה שנפל שם טעות דבלאו הכי יש שם טעות אחר ע"ש:

לא היה משמש כלום. אלא בעל קרי יוצא בו לר"א בן יעקב כדמפרש בשלהי פירקין. וקשה לע"ד דהא לקמן בר"פ שני פירשו הרמב"ם ורעז"ל ומקיפים ויוצאין דרך שמאל פי' דרך שער הטדי הירי היה משמש ג"כ יציאה ולמי שאירעו דבר משמע דמשמש נמי כניסה וכמו שאכתוב שם בס"ד:

שער המזרח עליו שושן הבירה צורה. שבו כהן גדול השורף את הפרה וכל מסעֲדֶיהָ יוצאין להר המשחה. כך צ"ל. ומלת יוצאין קאי אכ"ג ואמסעדים דגרסינן בסימן ו' ופרה וכל מסעדיה יוצאין קאי נמי אפרה. [וי"ס דגרסי נמי הכא שבו כה"ג השורף את כפרה ופרה וכל מסעדיה יוצאין וכו']. וז"ל הרמב"ם ז"ל בפירוש המשנה ומשער זה היה יוצא כהן והפרה ומשמשיה להר הזתים ומן השער הזה היו מוציאין ג"כ כל הצריך בשריפתה והוא מה שאמר וכל מסעדיה ע"כ. ואיתה להאי בבא בפ' שתי הלחם (מנחות דף צ"ח:)

יוצאין להר המשחה. פי' דרך זה הפתח שבמזרח יוצאין. וכבש היו עושין מהשער הזה להר הזיתים מפני קבר התהום הר"ש ז"ל וכדכתיבנא: