מלאכת שלמה על משנה מנחות ט:ד

מערבין נסכי פרים וכו'. כתוב בספר לקח טוב בפ' שלח דף קט"ו דמפיק ליה בספרי ממלת כמספרם שהיא מיותרת מכאן שמערבין יין ושמן של פרים ושל אלים ע"כ ובגמרא פריך ורמינהי והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים פי' מדלא כתיב והקטיר משמע לבדו שלא יערב חלבי קרבן זה בחלבי קרבן אחר והה"נ לנסכים דהא אינהו נמי בהקטרה איניהו ומסיק אביי דהיכא דהוקטר סלתן ושמנם של פרים ואילים כמצותן מערבין יין לכתחלה והיכא דלא הוקטר אם נתערב סלתן ושמנם מערבין נמי יינם דליכא למיחש דילמא אתי לאיערובי סלתן ושמנם דבני הקטרה נינהו ואיכא משום והקטירו שלא יערב חלבים בחלבים שהרי כבר מעורבין ועומדין ואם לאו שלא הוקטרו סלתן ושמנם אין מערבין יינם דחיישינן דילמא אתי לעירובי סלת ושמן לכתחלה דאסור שלא יערב חלבים בחלבים והא דקתני ברייתא אחריתי אבל יין מערבין היינו אם הוקטיר סלתם ושמנם והא דקתני מציעתא דמתני' אבל אין מערבין היינו אפילו נתערבו סלתם ושמנם. מן המפרש שבדפוס מתוקן עם פי' רש"י ז"ל שבכתיבת יד:

נסכי כבשים בנסכי כבשים. אית דלא גרסי ליה: בפי' רעז"ל בסוף לשון המתחיל ושל היום צריך להיות או אילים או פרים או פר ואיל:

ואם בללן. שכבר הלכה מצות שמנם וכו' לשון ר"ע ז"ל עד בהקומץ רבה אמר המלקט במשנה סימן ב':

אם עד שלא בלל פסולות. כך היה נראה שצ"ל:

בתוי"ט סד"ה אבל אין מערבין וכו' מסכים למה שכתבתי במשנה ב' פ"ג עכ"ל. הגה"ה עיין במה שכתבתי אני על זה שם:

ואם בללן וכו'. וביד פ' שני דהלכות מעשה הקרבנות סימן ה' ובפרק עשירי דהלכות תמידין ומוספין סימן ט"ו עד סוף אותו פרק: