עולם הלימוד · Olam HaLimud
Libraryמלאכת שלמה על משנה מנחות

מלאכת שלמה על משנה מנחות יא:ז

Melekhet Shelomoh on Mishnayos Menachos 11:7 (Melekhet Shelomoh on Mishnah Menachot 11:7) · מלאכת שלמה על משנה מנחות · free full Hebrew text

Open in the reader →

שני שלחנות היו באולם מבפנים על פתח הבית אחד של כסף ואחד של זהב. ברוב ספרים גרסינן של שיש וכן מוכח במסכת שקלים פ' המתחיל שלשה עשר דתנן י"ג שלחנות היו במקדש ח' של שיש בבית המטבחים ושנים במערבו של כבש אחד של שיש ואחד של כסף ושנים באולם אחד של כסף ואחד של זהב מתוס' ז"ל והביאוה הם ז"ל למתני' בפ' לולב וערבה (סוכה דף מ"ח) כאשר כתבתי שם בסי' ט'. ועיין במ"ש בפ' ששי דשקלים סי' ד'. וכן ביד שם בהלכות בית הבחירה פ"ג כתוב ג"כ אחד של שיש וכו': בפי' רעז"ל על פתח הבית אצל פתח ההיכל בכניסתם ולא היו מניחים שם אלא להראות שמעלין בקדש וכו'. אמר המלקט כן פי' רש"י ז"ל במתני'. ובברייתא אשר בגמרא קודם מתניתין פי' בכניסתו כשמגיעין לפתח מניחין אותו עליו ועומדין לפוש ע"כ:

שמעלין בקדש וכו'. ספ"ד דהלכות כלי המקדש ושאר המשנה פ"ה דהלכות תמידין ומוספים סימן ג' ד' ה' וברפ"א דהלכות עבודת יום הכפורים:

ד' כהנים נכנסין שנים בידם שני סדרים של לחם המערכת ושנים בידם וכו'. כך צ"ל. ואיתה בפר"א דמילה דף קל"ג ובפ"ח דמכלתין דף ז':

וד' מקדימין לפניהם. להוציא את הישנים והתם בפ"ק פשטינן ממתני' דקומצין מכלי שע"ג קרקע דאי איתא דאין קומצין ליתני דכהן אחר נכנס להגביה השלחן בשעת סלוק הבזיכין דהא סלוק הבזיכין מתירין את הלחם כקומץ שמתיר את המנחה אלא מדלא מגביה ש"מ קומצין מכלי שע"ג קרקע ש"מ:

המכניסין עומדים בצפון. והגיה הר' יהוסף ז"ל הנכנסין וכתב כן מצאתי ונ"ל לפרש דה"ק אותן ארבעה שאמרנו שהיו נכנסין. ע"כ:

ופניהם לדרום. וסתמא כמ"ד שלחנות מזרח ומערב מונחין ורחבן צפון ודרום רש"י ז"ל:

אלו מושכין וכו'. ירושלמי רפ"ק דיומא:

וטפחו של זה בצד טפחו של זה כך צ"ל:

ר' יוסי אומר אפילו אלו נוטלין וכו'. וכן א"ר יוסי בברייתא אפילו סילק את הישנה שחרית וסידר את החדשה ערבית אין בכך כלום:

אף זו היתה תמיד הילכום ונתנום וכו'. כך צ"ל ופי' רש"י ז"ל הילכום כמו הוליכום.

חל יום הכפורים וכו'. ירושלמי דפסחים פ' מקום שנהגו דף ל"א:

חל להיות ע"ש. תוס' פ' שני שעירי (יומא דף ס"ו:)

הבבליים. כהנים שעלו מבבל ירושלמי פ' בתרא דמסכת פאה ובפ"ג דמסכת עירובין ובגמרא מפרש ר' יוסי בברייתא דלאו בבליים היו וכו' כדמפרש רעז"ל ואמר לו ר' יהודה שמשפחתו היתה מבבל תנוח דעתך. שהנחת דעתי: