מלאכת שלמה על משנה מנחות י:ה

משקרב העומר וכו'. פ"ק דפסחים דף י':

ומוצאין בשוק ירושלים וכו'. כצ"ל. והפירוש מיד כשיוצאין מוצאין:

משקרב העומר וכו'. פ' בכל מערבין (עירובין דף ל"ב.) וביד פ' עשירי דהלכות מאכלות אסורות סי' ב'. ובטור י"ד סימן רצ"ג. ועיין בת"כ פרשה יו"ד דפרשת אמור:

שלא ברצון חכמים. מפני שהיה נקצר קודם לעומר: בפי' רעז"ל כשקוצר קודם שיקריבו העומר. כתב החכם הר"ס ז"ל אי אפשר ע"י קצירה דאסור לקצור מלפני העומר אלא ע"י קיטוף עיין בריש פסחים ע"כ:

ר' יהודה אומר ברצון חכמים היו עושין. בפ"ק דפסחים בסימן ג' הארכתי יותר ע"ש:

משקרב העומר הותר החדש מיד. אלמא בעומר תליא מילתא היינו למצוה מן המובחר להמתין עד שיקרב העומר אבל בלאו לא עברי וכן נמי הא דכתיב עד יום הביאכם וגו' למצוה וכן נמי הא דתנן בסמוך העומר היה מתיר במדינה למצוה:

אמר ר' יהודה והלא. פ' לולב הגזול (סוכה דף מ"א.) ומפרש בגמרא דר' יהודה הוא דקטעי דסבר דריב"ז מדרבנן קאמר ולא היא דריב"ז מדאורייתא קאמר ומאי התקין דרש והתקין כדפי' רעז"ל:

ומפני מה וכו'. שם בפ' פכל מערבין ובפ' לולב הגזול (סוכה דף מ"א) ובפ' בתרא דר"ה דף ל':