מלאכת שלמה על משנה מעילה ו:ב

שלח ביד חש"ו וכו' תוספות פרק האיש מקדש (קידושין דף נ"ד:)

אם עשו שליחותן בעל הבית מעל. מפרש ר' אלעזר בגמרא עשאום להני חש"ו כמעטן של זיתים דתנן רפ"ט דטהרות הזיתים מאימתי מקבלין טומאה משיזיעו זיעת המעטן פירוש דניחא ליה בההיא זיעה דלא אזיל לאיבוד ואע"ג דמעשן לאו בר דעת הוא חשיבא האי זיעה ומכשרא לטומאה הכא נמי חש"ו אע"ג דלאו בני דיעה נינהו כי איתעבידא שליחותיה על ידיהן הואיל וניחא ליה בגויה מעל ור"י אמר דעשאום כאותם ששנינו בברייתא נתנו לעירוב ע"ג הקוף או ע"ג הפיל והוליכו ה"ז עירוב אלמא אע"ג דלא הוי בו דעת הואיל ואיתעבידא שליחותיה הוי עירוב ה"נ גבי חש"ו. והקשו תוספות ז"ל וא"ת אדרבא נילף שליחות דמעילה משליחות דתרומה וגבי תרומה בעינן שליח בר דעת דאדרבא הא עדיפא למילף מתרומה דהא כל עיקר שליחות דמעילה מתרומה הוא דיליף. וי"ל כיון דשליח דמעילה בהוצאה ושנוי הוא דהוי והכי נמי הוי שנוי רשות ע"י שליחות דחש"ו וכמו כן ע"י שליחות דבן דעת לכך מסתבר ליה לדמוייה להנך דמייתי דאין קפידא בבן דעת ע"כ:

לא עשו שליחותו החנוני מעל לפי שהחש"ו אינם בני מעילה הלכך הקדש לא יצא לחולין עד שבאו ליד החנוני ויוציאם כחנוני ובע"ה לא מעל דלא עשו שליחותו ומעל החנוני דקאמר לכשיוציא קאמר תוספות ז"ל:

שלח ביד פיקח פרק האיש מקדש (קידושין דף נ"ד:)

כיצד יעשה פירוש כיצד יעשה ב"ה שלא ימעול החנוני ויציל אותו מעון רש"י ותוספות ז"ל וגם הרמב"ם ז"ל שם ביד: