מלאכת שלמה על משנה מעילה ד:ד

הפגול והנותר וכו' תוספות שבת פרק ר"ע דף פ"ט ובפרק התערובות דף ע"ח. ובגמרא אמר שמואל לא שנו אלא לטומאת ידים דמדרבנן היא כדכתבינן בס"פ בתרא דפסחים ואי אמרת דמצטרפין הויא גזרה לגזרה אבל לענין אכילה מצטרפין דאי איכא פחות מכזית פגול ונותר משלימו לכזית חייבין עליו משום פגול. וכן אי הוי רוב נותר ופגול משלימו לכזית ואכלו חייב עליו משום נותר. ואמר לו רבי דאי הוי חצי זית מזה וחצי זית מזה מצטרפין לחייב עליו משום נותר ומשום פגול ע"כ עם פירוש רש"י ז"ל [הגה"ה לשון הר"ס ז"ל והרמב"ם ז"ל בחבורו סתם דבריו וכתב מצטרפין סתם ונראה שדעתו לומר שאינו חייב אלא א' ואפשר שטעמו מאחר שהם כלולים באזהרה א' אינו חייב אלא אחת ע"כ] ונפקא לן מקרא דכתיב לא יאכל כי קדש הם לשון רבים לומר דמצטרפים ומלא יאכל נפקא דכל שבקדש פסול בא הכתוב ליתן לא תעשה על אכילתו. ביד פ"ח דהלכות שאר אבות הטומאות סימן ג':

לטמא אפילו כקל שבשניהם הפירוש שפירש רעז"ל הוא לרש"י ז"ל. וי"מ שהשרץ קל דלא מטמא במשא כנבלה והה"נ צירוף שרץ למת:

ושנטמא בולד הטומאה מצטרפין גמרא תניא אמר ר"ש מה טעם מצטרפין ולד ראשון עם ולד שני משום דתרויהו ראשון ושני מכח ראשון קאתו ועבדי ביה מילתא בשלישי הואיל וראשון עביד שני ושני עביד שלישי: