מלאכת שלמה על משנה מעילה ב:ד

העולה מועלין בה משהוקדשה הקשה הראב"ד ז"ל בראש פירושו למס' תמיד מ"ש בהמה מקטרת ומנחות דבהמה כשאדם מקדישה לאלתר הויא קדושת הגוף וקטרת ומנחות לא הויין קדושים קדושת הגוף עד דמקדשן בכלי כדתנן בסמוך המנחות משקדשו בכלי נפסלין בט"י דהיינו טעמא דבהמה לאלתר קדשה קדושת הגוף משום דלאלתר הויא ראויה להקרבה ואינה מחוסרת מעשה רבא אלא שחיטה בלבד. אבל קטרת מחוסרת מעשה רבא כגון כתישה ומנחות בלילה על כן לא קדשי קדושת הגוף אלא בכלי שרת דוקא עכ"ל ז"ל:

אין מועלין בעורה אבל מועלין בבשר דמאחר שנזרק דמה זכה המזבח בבשר וה"ל קדשי ה' והכהנים בעורות ונפקי לה מכלל קדשי ה' כדאמרינן כל שלא זכה המזבח בבשרה לא זכו הכהנים בעורה. והגיה הר"ר יהוסף ז"ל אין מועלין בעורות וכתב כן מצאתי ע"כ:

אבל מועלין בבשר עד שיצא לבית הדשן דאכתי לא נעשית מצותו שצריך להוציאה לבית הדשן אבל גבי פרים ושעירים הנשרפים אין בהן הוצאה לבית הדשן ששם הם נשרפים הלכך אין מועלין בהן משהותך הבשר תוס' ז"ל: