מלאכת שלמה על משנה מעילה א:ב

בשר קדשי קדשים וכו' תוספות פ' התכלת (מנחות דף מ"ז.) ועיין במ"ש ס"פ התערובות. וכתבו הם ז"ל הכא בגמרא בשר קדשי קדשים שיצא לפני זריקת דמים ר' אליעזר אומר מועלין למ"ד היתר אכילה שנינו ניחא ולמ"ד היתר זריקה שנינו צריך לומר דמיירי קודם שנראה לזריקה פירוש כגון ששחטו וקיבל דמו אחר שקיעת החמה ולא היה שהות ביום לזרוק הדם שעדיין לא נראה לזריקה הלכך אם אכל הבשר מועלין בו ולמ"ד היתר שחיטה שנינו צריך לומר דמיירי קודם שנראה לקבל דם שהבהמה היתה קרבה כ"כ לחוץ שאף מתחלה היה סוף הבהמה לצאת ע"י פרכוס ולכך מועלין משום דאית ליה לר' אליעזר דאין זריקה מועלת ליוצא לאפוקי מידי מעילה עכ"ל ז"ל:

ואין חייבין עליו משום פגול נותר וטמא גבי פגול אמרינן בזבחים כהרצאת כשר כך הרצאת פסול דבעינן קרבו מתיריו וכיון דיצא תו לא מקרבו כל מתיריו. טמא דבעינן דבר הניתר לטהורים כדאיתא פ' הקומץ רבה והכא כיון דיצא לא ניתר לטהורים הוא וגבי נותר ילפינן חלול חלול מטומאה כדאיתא בפרק ב"ש תוספות ז"ל. ובגמרא אמר רב פפא לא אמר ר"ע זריקה מועלת ליוצא אלא שיצא בשר אבל דם אין זריקה מועלת ליוצא אם חזר והכניסו ותניא נמי הכי:

אבל חייבין כמו באמת. ודוגמתו אבל אשמים. ויש גורסין וחייבין עליו וכו':

לא כשם שדמה פוטר את בשרה וכו' כלומר אי אתה מודה שכשם שדמה פוטר את בשרה ממעילה שלא ימעלו באותה שנזרק דמה כך לא ימעלו בבשר חברתה ואע"פ שהיא פסולה וא"כ שכך היא אף לדבריך דין הוא שיפטור את של עצמה פירוש כ"ש שיפטור על עצמה אע"פ שיצאה ודוקא פיסול יוצא אתה למד דמהניא ליה זריקה אבל שאר פסולין יש בזבחים דמודי בהן ר"ע דלא מהניא בהו זריקה אלא פיסול יוצא דוקא מסתברא ליה למילף תוס' ז"ל. ואיתה בתוספות ס"פ השוחט והמעלה. בפירוש רעז"ל אלא כששחט שתי החטאות כאחת וכו'. אמר המלקט פירש רש"י ז"ל כגון ששחטום שני כהנים. ותוס' ז"ל כתבו בבת אחת אינו רוצה לומר ששחט שתי בהמות בסכין ארוכה דהא אמרינן בפרק שני דחולין תזבחהו שלא ישחוט שני זבחים כאחד אלא קרי בבת אחת כשראויים ליזרק בבת אחת כגון שחט זה אחר זה וקיבל זה אחר זה קודם שיזרוק כלל דרצה מזה זורק וכו' ע"כ: