מלאכת שלמה על משנה מכות ב:ב

הזורק אבן וכו' פרק המניח (בבא קמא דף ל"ב) ותוס' ריש פירקין. בפי' רעז"ל צריך להגיה וזמנין דמקרי אינש ויתיב בה ביום מש"ה גולה וכו' פי' ופושע לא הוי דהא אינה עשייה ליפנות ביום ואונס גמור נמי לא הוי למיפטריה מגלות דהא איכא דמקרי ויתיב:

ר' אליעזר בן יעקב אומר וכו' פ' המניח (בבא קמא דף ל"ג) ולפי פסק הרי"ף ז"ל פטור מגלות ואפי' מד' דברים פטור אם הוזק וכ"ש מבשת כיון דלא ידע ביה בניזק כלל:

והוציא הלה ס"א הלז בזי"ן:

את ראשו כגון דרך חלון וקבלה פטור דכתיב ומצא את רעהו פרט לממציא את עצמו ומאי דקשה אהא מקרא דוהשיגה ידו ומצא כדי גאולתו כתבתיו בפ' בתרא דערכין. [וע' בתוי"ט]:

הוציא הלה את ראשו וקבלה ה"ז פטור י"מ פטור מד' דברים דאנוס הוא שלא ידע שיוציא זה ראשו אבל חייב בנזק אע"ג דאנוס הוא דהתורה רבתה בנזק אונס כרצון וי"א דפטור לגמרי ואפילו מנזק דאע"ג דשאר אונס חייב בנזק הכא פטריה רחמנא דכתביה גבי גלות ומצא פרט לממציא את עצמו וס"ל דגזרת הכתוב הוא דמיעטו לגמרי אפילו מנזק ע"כ מן הטור עם בית יוסף ודעת ראשונה היא לרב בעל הטור ז"ל אבל הרי"ף והרמב"ם והרא"ש ז"ל פירשו פטור לגמרי כדכתיבנא:

זרק את האבן לחצרו תוס' פ' המניח (בבא קמא דף ל"ב.) ס"א לתוך חצר כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל:

מה היער רשות לניזק ולמזיק ליכנס לשם אף כל רשות יצא וכו' כך מצאתי מוגה. ומלת ולמזיק מה חטבת עצים רשות אף כל רשות יצא וכו' כך מצאתי מוגה. ונראה שכך מגיה ג"כ רש"ל ז"ל. בפי' רעז"ל מה חטבת עצים רשות דאי בעי עייל לחטוב ואי בעי לא עייל ע"כ. אמר המלקט אבל חטבת עצים דסוכה או דמערכה לא סגי דלא עייל וא"כ קרא ודאי לאו בחטבה דמצוה מיירי. וכתב הרי"א ז"ל ס"א ושליח בוי"ו. ובספר הפרפראות בפ' ואתחנן ואת גולן בבשן מלא וי"ו לומר שששה אינם גולין כגון אב המכה לבנו והרב לתלמיד וכו' כדאיתא במסכת מכות ע"כ נראה לענ"ד שמונה בכלל השלשה דבמתני' דבסמוך גר תושב וסומא ושונא אע"ג דאית בהו פלוגתא: