מלאכת שלמה על משנה מכשירין ה:א

מי שטבל בנהר וכו' וכתב הר"ש ז"ל והא דמשמע הכא דעובר בנהר לא מכשר ובפ' בהמה המקשה תניא גבי בן פקועה עבר בנהר הוכשר הלך לבית הקברות נטמא ואמרי' בפ' שני דחולין כגון שהיה לו פרה של זבחי שלמים והעבירה בנהר ושחטה ועדיין משקה טופח עליה התם כגון שהיו רגלי בהמתו מלאות טיט כדתנן לעיל בפ"ג דשמח ע"כ:

דחיו כמו דחהו:

ופי' רבינו מסימפונט ז"ל לשוכרו פי' אותו הטובל היה שוכר בהמה מחבירו וכשטבל והגיע לנהר אחר דחה חבירו דהיינו משכיר את זה השוכרו וכן לבהמתו ואורחא דמילתא נקט שכשנפלה הבהמה מחמת שהמשכיר הוליך הבהמה בתהום ומצולה גם חברו נפל ע"כ ודחוק הוא. והרמב"ם ז"ל שם ביד נראה דגריס לשכרו וז"ל וכי אם דחהו חבירו לשכרו או לשכר בהמתו בטלו המים הראשונים ע"כ. נראה שר"ל כי בעבור שלא היה רוצה לפרוע לו שכר טורחו או שכר טורח בהמתו דחה אותו למים. וה"ר יהוסף ז"ל הגי' לשוברו בבית וכתב ופירשו הספרים דגרסי' לשוברו כלומר שלא דחהו דרך שחוק אלא כדי להזיקו וכן נ"ל עיקר עכ"ל ז"ל: