מלאכת שלמה על משנה מכשירין ג:ה

הסטנן. גם פה יש גירסאות כדלעיל:

אינו חושש שמא נתן בה חטים וטננו. פי' אינו נמנע מלתת שם חטין ואין לחוש שמא טננו והוכשרו כי מרוב יובש הגורן המים נבלעין בקרקע ומתייבש ובהא אפילו חכמים מודו והלכה כר"ש. הרא"ש ז"ל. ותניא בתוספתא המרבץ ביתו במים ונתן בו שבלים וטננן אם יש עליהם משקה טופח בכי יותן ואם לאו אינו בכי יותן רש"א אע"פ שיש עליהם משקה טופח אינו בכי יותן וכתב הר"ש ז"ל ר"ש אומר משמע דהך ברייתא פליגא אמתני':

המוליך חטין. אית דגרסי חטיו והיא היא:

כשהטל עליהם. כגון שהיה משכים למלאכתו ולא יוכל להביאו באמצע היום:

אלא אם עמד. נתעכב שם כדי שירדו עליהם גשמים דבעי ר' יהודה מעשה המוכיח על השמחה: