מלאכת שלמה על משנה מכשירין א:ד

הנוער אגודה וכו' ובה"א אינם בכי יותן גרסי'. ופי' הרמב"ם ז"ל מה שאמר חוששין אנן בתמי' וענינו שהם אמרו לב"ש על דעתכם מי שהרעיד עיקר אחד נאמר ג"כ שמא יצאו מעלה לעלה והשיבום ב"ש שהקלח אחד ולזה לא נחוש ואגודה קלחים הרבה אמרו להם ב"ה והרי המעלה שק מלא פירות שהם חלקים נפרדין ולא נאמר שמא ירדו המים מצד העליון לתחתון ויהיו הפירות שלמטה שכבר נבללו ברצון והיות השק יחבר הפירות כמו היות האגודה תחבר החלקים ומאמר ר' יוסי התחתון טהור רוצה לומר שאינו מוכשר והרבה מה שיאמר בזו המסכתא טמא על המוכשר וטהור על דבר שאינו מוכשר וסיבת ר' יוסי שהוא אומר לא נתכוון שיבלול השק התחתון. ואמנם נתכוון שישמר בו השק העליון שלא יבלל היה בלל השק התחתון שלא לרצון. ואין הלכה כר' יוסי ע"כ. ופי' הרא"ש ז"ל חוששין אנו שמא יצאו מן העלה לעלה והוכשר אותו הקלח: שהקלח אחד. ולא חשיב לרצון אלא נוער דבר אחד ונפל המשקה ממנו על האוכל. אבל באותו דבר שהוא נוער אם יצא המשקה ממקום למקום לא הוי הכשר:

שק מלא פירות שנפל לנהר שלא לרצון ונתנו על שפת הנהר שיצאו המים ממנו ושק מלא פירות הוי כאגודה של ירק אבל שני שקים שהן גופים הוכשר התחתון ור' יוסי פליג גם בשני שקים ע"כ:

על גב הנהר. בערוך גריס על גיף הנהר תרגום ירושלמי על שפת היאור על גיף נהרא:

אבל אם העלה שנים וכו'. תני בתוספתא ר' יוסי אומר אחד שק ואחד ב' שקים בש"א בכי יותן ובה"א אינם בכי יותן ר' יהודא אומר ר' אליעזר אומר זה וזה בכי יותן ר' יהושע אומר זה וזה אינם בכי יותן ר' עקיבא אומר התחתון בכי יותן שהרי ברצונו הניח זה על גב זה והעליון אינו בכי יותן: