מלאכת שלמה על משנה כתובות ב:י

ואלו נאמנין להעיד בגודלן וכו' שיעורו ובאלו עניינים נאמנין להעיד וכו': ואיתא בתוס' דפירקין דף י"ו והרא"ש דפ' כיצד מעברין דף ק"כ ותוס' דר"פ המוכר פירות: ונלע"ד דמשום דתנא במתני' דלעיל ואם יש להם עדים אפי' עבד אפי' שפחה הרי אלו נאמנין קתני השתא ואלו נאמנין להעיד בגדלן מה שראו בקטנן למעוטי גוי ועבד שנתגיירו ושנשתחררו שאינם יכולין להעיד על מה שראו בגויתן או על מה שראו קודם שנשתחררו כדאיתא בברייתא בגמ' בפלוגתא דריב"ב ורבנן: ירושלמי אין נאמנין אלא בגדלן מה שראו בקטנן הא בקטנן לא תמן בפ' הגוזל בתרא תנינן נאמנת אשה או קטן לומר מכאן יצא נחיל זה ומהלך בתוך שדהו ונוטל את נחילו ובההיא אמר כן ר' אחא ר' חנניא בשם ר' יוחנן לא אמר ריב"ב אלא על נחיל של דבורים שאין גזלו דבר תורה תני ר' אושעיא ובלבד במפריח ומסתברא לאלתר הא לאחר זמן לא ותנינן בד"א שהעידו במאמרן אבל יצאו וחזרו אני אומר מפני יראה ופתוי אמרו כן ע"כ ועיין בתוס': ובגמ' אמר רב הונא והוא שיש עמו גדול ופי' הר"ן ז"ל לאו אכולה מתני' קאי אלא אזה כתב ידו של אבא ואיצאת בהינומא ולשהיה חולק על הגרן נמי קאי למסקנא דהא מוקמינן לה כר' יהודה דסבר דמעלין מתרומה ליוחסין והלכך אף לתרומה נמי בעינן שני עדים כיוחסין אבל לשהמקום הזה בית הפרס ועד כאן היינו באים בשבת לא קאי דהתם בעד אחד סגי ואפי' עבד ואפי' שפחה נאמנין לומר ע"כ תחום שבת ושומעין להם כדאיתא בעירובין ואי קאי עלייהו תיפוק לי' משום גדול גופיה אלא ודאי כדאמרי' ע"כ. ועיין בגמ' בתוס' ד"ה והוא שיש גדול: עוד כתב הר"ן ז"ל דהאי גדול דבעי בהדיה אע"פ שהוא קרוב ונאמן דעדי קיום אע"פ שהן קרובין לעדי השטר כשרים ע"כ: וביד רפ"ז דהלכות עדות סי' ב' ובפי"ד סי' ג' ובטור א"ה סי' ג':

זכור הייתי בפלונית וכו' נ"א באשת פלוני: וביד פ' ששה עשר דהלכות אישות סי' כ"ה ובטור א"ה סי' צ"ו ובח"מ סי' ל"ה וסי' מ"ו:

ושהיה איש פלוני וכו' לטבול לאכול בתרומתו ולא חיישי' שמא עבד כהן ועכשיו נשתחרר ונוטל שלא כדין דהא קיי"ל שאסור ובמתני' תנן יוצא מבית הספר וההיא ברייתא דמייתי דקתני עבד שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת לא יצא לחירות דשמעת מינה דיש עבד לומד תורה ההיא בשלמד תורה העבד מאליו אבל לנהוג בו רבו מנהג בנים להוליכו לבית הספר או ללמד אסור: וכתב ה"ר יהוסף ז"ל ס"א לטרומתו: וביד פרק משרים דהלכות א"ב סי' ט"ו:

ושהיה חולק עמנו על הגרן ולא חישי' וכו' פירוש' דר"ע ז"ל אמר המלקט כר' יהודה אבל לר' יוסי דאמר חולקי' שיישי' שמא עבד כהן הוא ועכשו נשתחרר ואהו לאסוקי מתרומה ליוחסין וכמו שנתבאר בפי"א דמסכת יבמות סי': וכתבו תוס' ז"ל דלר' יהודה מתני' איירי שפיר שהקטן מעיד שחלקו לו תרומה דאורייתא אלא שאנו אין אנו מאמינין אותו אלא להאכילו בתרומה דרבנן ע"כ:

ושהמקום הזה בית הפרס דאי איכא בקעה שמוחזק לנו זה זמן שיש שם בית הפרס והבקעה כולה בספק טומאה כי מסהדי שהמקום הזה בית הפרס ושכל מה שהוא חוץ ממנו טהור מהימני משו' דבית הפרס דרבנן והראב"ד ז"ל כתב ושהמקום הזה בית הפרס הוא בית הפרס לשון טומאה קלה הוא כלומ' כבר הוקלה טומאתו שנידש ונופח והוא טהור לעושי פסח ומה טעם נאמן בו משום דטומאת בית הפרס אפילו קודם דישה וניפוח אינה אלא מדרבנן שמא נתגלגלה עצם כשעורה לשם ע"כ. ומ"מ הדבר נראה שאין עדות זו אלא להקל דומיא דכל הנך דמתני אבל לא שיהיה נאמן להחמיר שאם נאמינהו כ"ש בדרבנן להחמיר בדאורייתא הר"ן ז"ל:

ומושב. בבלי ובירוש' וברש"י ובהרי"ף ז"ל ליתיה וכן ג"כ בהר"ן ז"ל ולא ברעז"ל: גם ה"ר יהוסף ז"ל מחקו וכתב ס"א מעמד ומספד ומושב ע"כ: ר' יוחנן בן ברוקא אומ' נאמנין ל"ג במתני' אלא בברייתא ולאו אדרך מעמד ומספד קאי אפי' בברייתא כדמפ' בגמ' רש"י ז"ל: