מלאכת שלמה על משנה כריתות ו:ו

המפריש שתי סלעים לאשם וכו' ביד פ"ד דהלכות פסולי המוקדשין סימן כ"ה ובפ"ד דהלכות מעילה סימן ו'. לשון הר"ס ז"ל דע שאם לא נמצא איל שהוא שוה ב' סלעים כגון במקום שהאילים בזול הרבה אין לו תקנה וצריך שישהה עד שיוקירו האילים וימצא חיל שוה ב' סלעים או יותר כן מפירש בגמרא בזה הפרק וכ"כ הרמב"ם ז"ל פ"ד מהלכות פסולי המוקדשין סי' כ"ג ע"כ:

ירעה עד שיסתאב וכו' ק"ק למה לא מעל דלא היה לו לקנות רק אשם אחד כמו בשאר באבי דמתניתין דאמרינן מעל ושמא אתיא כר' יהודה דאמר בפ' הנהנה דמשנה מקדש לקדש לא מעל א"נ דולקח בו ר"ל מזיד דסבור לעשות בתרי ודוקא רישא אבל אינך באבי דמתניתין דולקח שני אילים לחולין לא הוי במזיד ולא שינה מעות הקדש לקנות בהמת חולין רק בשוגג ולכך מעל גליון מהר"י ז"ל:

ואחד יפה עשרה זוזים וכו' כך צ"ל. ובספרים אחרים גרסינן זין וכיוצא בזה כתבתי בפ' עשירי דתרומות סימן ח':

והשני למעילתו מפרש בגמרא וכו' לשון רעז"ל עד ויביא אשם בשתי סלעים מביתו לקרבן מעילה. אמר המלקט והשני למעילתו דקתני לאו דוקא אלא מעילתו היינו גזלן. ועיין בהרמב"ם ז"ל. עוד בפירוש רעז"ל והשני שהוא חולין יקרב למעילתו לאשם מעילות ע"כ. אמר המלקט דוהשני למעילתו דהכא בסיפא היינו אשם מעילות ממש:

ויביא עמה סלע וחומשה פירוש חומשה דינר דהיינו רביעית הקרן שהוא הסלע: ונראה דעמה לשון נקבה קאי אמעילה שהיא לשון נקבה גם כן ומכל מקום לשון וחומשה ק"ק דוחומשו ה"ל למיתני דמשמע דסלע הוי לשון זכר ע"כ: