מלאכת שלמה על משנה כריתות ג:ג
Melekhet Shelomoh on Mishnayos Kerisus 3:3 (Melekhet Shelomoh on Mishnah Keritot 3:3) · מלאכת שלמה על משנה כריתות · free full Hebrew text
Open in the reader →עד שישהה מתחלה ועד סוף כדי אכילת פרס. מהכא משמע דתרי גווני מיירי שיעור פרס חדא לעניין הפסקה שאם הפסיק מן אכילה לאכילה כשיעור פרס אין מצטרף וחדא כדאמרינן בעלמא שאם נתן כזית תרומה בשיעור פרס דחולין ממקפה שהוא חייב עליה תוס' ז"ל:
וחכמים אומרים עד שישהה מתחלה ועד סוף יותר מכדי אכילת פרס. כך מצאתי מוגה וליתא דר' מאיר לחומרא קאמר דאפילו ביותר מכדי אכילת פרס ששהה בלעיסתן מחייב ואמרו לו חכמים לעולם אינו חייב ביותר מכדי אכילת פרס אלא עד שתהא שהיית אכילתן כשיעור פרס. וביד פרק י"ד דהלכות מ"א סימן ח' ט':
אכל אוכלין טמאין ושתה וכו' תוס' פ' הוציאו לו (יומא דף מ"ח:)
ונכנס למקדש ושהה כדי אכילת פרס חייב. לא קאי אאוכל אוכלין טמאים ונכנס למקדש דפסול גויה אינו אלא מדרבנן וא"כ לא קאי הא דקתני חייב אאכל אוכלין טמאין ונכנס למקדש אלא קאי אשתה רביעית יין ונכנס למקדש והא דקתני אכל אוכלין טמאין הכא משום דשוו יחד לענין אכילת פרס ואי נמי י"ל דחייב נמי קאי אאכל אוכלין טמאים ור"ל חייב מכת מרדות מדרבנן ולצדדין קתני גבי שתה רביעית יין ר"ל חייב מלקות וגבי אוכלין טמאים מכת מרדות. ויש מפרשים באוכלין טמאים שהן אב הטומאה ולא נהירא שהרי אמרינן כל דבר שאין לו טהרה במקוה אינו נעשה אב הטומאה ועוד דקאמר פ' כשם מה לטבול יום שיש במינו אב הטומאה משא"כ בככר שני תוס' חיצוניות בכתיבת יד. וכן כתב רש"י ז"ל נכנס למקדש ארביעית יין קא מהדר דמשום אוכלין טמאים לא מיחייב אביאת מקדש ע"כ. וז"ל הרגמ"ה ז"ל אכל אוכלין טמאים ושתה משקין טמאים באוכלין שהן אב הטומאה קמיירי דנגעי במת והיכא אשכחן דאוכלין הוו אב הטומאה כדאמרינן בפ' אור לי"ד ובהנהו חייב כרת כשאכלן ונכנס למקדש אבל באוכלין טמאין בטומאה דרבנן לא הוי חיוב כרת אלא לאו בעלמא:
נכנס למקדש ושהה לא ידעינן אי שהה במקדש קאמר או שהה באכילתן עכ"ל ז"ל:
ונכנס למקדש פירוש ועבד עבודה אבל בכניסה בלא עבודה לא מיחייב והכי איתא בהדיא בת"כ תוס' ז"ל:
ושהה כדי אכילת פרס חייב כך צ"ל. ולא קאי ושהה אנכנס למקדש דלמה לי שהייה כיון שהיפך בצנורא מתחייב דעבודה היא דאפילו התם בפרק שני דשבועות דקבעי שיעור שהייה שיעור השתחואה הני מילי כשנטמא בפנים בהיכל אבל כשנטמא בחוץ כשנכנס לאלתר חייב אלא ושהה קאי באכילתו אוכלין טמאין או בשתייתו משקין טמאין וכו' וכן פירש רעז"ל. ר' אלעזר גרסינן בלי יוד דהא פליג עליה ר' יהודה בברייתא וקרי רב עליה דר' אלעור טובינא דחכימי. ועיין בת"כ פ' שמיני קרא דיין ושכר אל תשת בפרשה א':
אם הפסיק בה או שנתן לתוכה מים כל שהן פטור. כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל וכתב כן מצאתי. פירוש וקאי ארביעית דלעיל דהוי לשון נקבה ע"כ. ואיתה בתוס' פ' הדר (עירובין דף ס"ד:)
פטור ולענין נשיאות כפים פסק הרמב"ם ז"ל בפט"ו דהלכות נשיאות כפים סימן ד' דמותר: