מלאכת שלמה על משנה כלים כו:א

סנדל עמקי. הנעשה בכפר עמקי כדכתיב שארית עמקם הר"ש ז"ל בשם גאון וערוך אבל הרמב"ם ז"ל פי' סנדל עמקי הוא שהולכין בו בעמקים שהיא ארץ המישור והיתה צורתו ידועה בזמניהם:

כפיפה מצרית. בערוך קפיפה בקו"ף וכן הגיה הרב בצלאל אשכנזי ז"ל:

כיס של שנצות. הוא בלא תפירות אלא עור עגול וכופלין אותו וסוגרין אותו ברצועות וכשסתרו הרצועות חזר לעור פשוט ונשחת מתורת כלי וכן כולם עשויין בסגנון זה:

מיטמאין ומיטהרין שלא באומן. שאם הכניס הרצועות בלולאות אדם שאינו אומן בענין ונתקבץ הכיס ונעשה כלי קבול מקבל טומאה וכן אם עשאו אומן ובא הדיוט והתיר רצועותיו ופשטו נטהר וקאמר ר' יוסי דכל הכלים אין צריכין אומן אלא אפי' הדיוט שעשה כלי קבול מקבל טומאה וכן אם פיחת צורתו והשחיתו מהיות כלי טהור ולא הוזכרו אלו הכלים אלא לענין זה דאע"פ שהותרו רצועותיהן ונפשטו ואין להם צורת כלי קבול אפ"ה טמאים הואיל והדיוט יכול להחזירם לא בטל מהם שם כלי. הרא"ש ז"ל:

שאף האומן אינו יכול להחזירה. אם לא שהוא בקי ביותר: