מלאכת שלמה על משנה כלים כא:ג

ובסניפין. פי' בערוך אלו הסניפין ראשי המגרה הנעשין מן העץ:

מכבש של חרש. לשון הרמב"ם ז"ל שם בחבורו מכבש של חרש שנטמא הרומח שבו הנוגע במכבש טהור. ונלע"ד דמכבֵשׁ כך שמו במוכרת ולזה הוצרך בסמיכות להוסיף מלת של וכמו ששנינו גם כן בסוף פרק רבי אליעזר דחולין מכבש של בעלי בתים ואפשר דגם מלבן של מסר הגדול נאמר בו כן ועיין במה שכתבתי פרק קמא דשבת סימן ב' גבי מרחץ:

ובקשטנית. פי' בערוך כמין קשת העשוי על המשור הקטן שמו קשטנית פירוש אחר קשת שע"ג כלי הנכבד וחד שבו נוקבין המלחים נסרים ונקרא קשטנית ע"כ:

טהור. שאין טמא אלא מקום אחיזת בית יד בלבד אבל מכאן ומכאן כלפי הברזל טהור:

אף על פי שהיא מתוחה טהור. דלא חשיב ככלי אחד אפילו מתוח:

מצודת האישות. צדין אותן בקשת מתוחה ויש בו חץ ור' יהודה חשיב לה חבור לפי שתמיד החץ מתוחה על המצודה הרא"ש ז"ל: