מלאכת שלמה על משנה כלים ב:ה

כסוי כדי יין וכו'. דכל כפוי בכלי חרס טהור דתוכו כתיב והאי לאו תוך דידיה הוא כיון שאינו עשוי אלא לכפיה:

וכסוי חביות ניריות. גרסינן אבל בערוך הביאו בערך נייר ופירש שהם כלי חרס ואין להם שפה ויש מפרשים שהכסוי כמו ניירא ויש מפרשים שע"ש מקומם נקראו ע"כ ואית דגרסי והניירות וכדפי' ר"ע ז"ל. והרמב"ם ז"ל שם פרק י"ח לא הזכיר ניירות אלא חביות סתם:

הַלַפֶס כמו אלפס עכ"ל ר"ע ז"ל נראה שר"ל שהה"א במקום אל"ף דאלפס ולפי זה היא שורש בשם הכלי אבל בהר"ש ז"ל הלשון כך הלפס כמו האלפס וכן שם ברמב"ם כתוב כסוי האלפס. אכן הרי"א ז"ל נקד הלפס בשלשה פתחין. וכתב עוד חדוד פי' בערוך חדוד שיצא מן הכלי כמין קנה שיצאו ממנו המים ע"כ:

בזמן שהוא נקוב ויש לו חדוד טהור. פי' או יש לו חדוד וכדפי' ר"ע ז"ל ובהא לא קשה דיוקא דרישא אדיוקא דסיפא:

מפני שהאשה מסננת לתוכה את הירק. תמהתי שבהרמב"ם פי"ח בכל הדפוסים אני רואה מצננת לתוכו את היד ואין הגהה עליו אפי' בספר מוגה שבא לידי מוגה מספר כתיבת יד שבצובא בחתימת ידי הרמב"ם ז"ל עצמו בסוף הספר. וליכא למימר שכך היה גורס במשנה שהרי בפירושו למשנה גריס ירק אם לא שנאמר שחזר בו וצ"ע:

רונקי. אית דגרסי רומקי: