מלאכת שלמה על משנה כלים יז:יא
Melekhet Shelomoh on Mishnayos Keilim 17:11 (Melekhet Shelomoh on Mishnah Kelim 17:11) · מלאכת שלמה על משנה כלים · free full Hebrew text
Open in the reader →ויש שאמרו מדה דקה וכו'. ה"פ דהני תלתא באבי ויש שאמרו דקתני במתני' בתחלה פירש לנו התנא דמדה דקה האמורה בכל מקום היא מדברית והדר מפ' מדה בינונית דהיינו ויש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם אם גדול גדולה ואם קטון קטנה ואם בינוני בינונית והדר מפ' בבא תליתאה ויש שאמרו מדה גסה וכולהו הני דאזיל ומפ' מלא חרווד רקב וכו' הוו מדה גסה. לשון ה"ר יהוסף ז"ל ויש שאמרו במדה דקה וכו' פי' יש דברים אחרים שאמרו חכמים בשיעור שלהם ואינם אלא במדה דקה ומה הם מדות הלח וכו' ויש דברים אחרים שאמרו חכמים והשיעור שלהם הוא לפי האדם כגון הקומץ של המנחה שאין לו מדה אלא לפי גודל יד הקומץ וכן המלא חפנים שלוקח כ"ג מן הקטרת ביום הכפורים הם לפי גודל ידי הכהן גדול וכן השותה מלא לוגמיו ביוה"כ ויש דברים אחרים שאמרו בהם חכמים ואינם אלא במדה גסה והם מלא תרווד וכו' עכ"ל ז"ל. עוד הגיה קומץ המנחה וחופני הקטרת וכתב ס"א גרסי' כמו בדפוס הקומץ את המנחה וחופן את הקטרת ונ"ל דשבוש הוא ע"כ. ונלע"ד לפי הגהתו דמלת קוׁמֶץ בנקוד סגו"ל גרסי' המ"ם. ומלת וְחָפְנֵי גרסי' החי"ת בקמ"ץ חטוף מפני השב"א שבפ"א והנו"ן בציר"י והוא סמוך דוק:
ויש שאמרו הכל לפי מה שהוא אדם. בטור א"ח סי' תקפ"ו כתב דהא דאמרי' שיעור שופר כדי שיאחזנו לאו אתוקע קאי דא"כ ה"ל למיתניה הכא בהדי כל הני דמני דשיעורן הכל לפי מה שהוא אדם אלא ודאי כדי שיאחזנו אדם סתמא קאמר דהיינו טפח. ובגמ' בפ' בכל מערבין מוקמינן לה כסומכוס דאמר אין מערבין לישראל אלא בחולין דמידי דחזי ליה בעי' והכא נמי במתני' בעי' שיעור מה שהוא אדם ואין שיעורן שוה בכל ובעי התם בגמ' לימא פליגא אדר"ש בן אלעזר דאמר מערבין לחולה ולזקן כדי מזונו ולרעבתן כסעודה בינונית של כל אדם ומשני מתני' דתלי שיעורא באדם עצמו בחולה ובזקן ולקולא ולא ארעבתן ולחומרא דבטלה דעתו. ובפ' מי שהוציאוהו אמרי' דארבע אמות שאמרו לענין שבת באמה דידיה יהבינן ליה והא דלא תני לה הכא במתני' משום דלא פסיקא ליה דאיכא ננס באבריו שגופו בינוני ואמתו קצרה ולא סגי ליה באמה דידיה ובעי למיתב ליה באמה של קדש:
ובמזון שתי סעודות לעירוב. כצ"ל ובמזון בבי"ת:
ר' יהודה אומר לשבת אבל לא לחול. רבינו יהונתן הכהן ז"ל מפרש טעם כיצד הוי להקל לר' יהודה מלבד הטעם שפירש ר"ע ז"ל וכתבתיו בפ"ח דמסכת עירובין:
זה וזה מתכונין להקל. כך היה צ"ל אמנם אני רואה שבפירוש הרמב"ם ז"ל שכתוב זה וזה והרב בצלאל אשכנזי ז"ל הגיה אלו ואלו. ועיין במ"ש שם בפ"ח דעירובין סימן ב':