מלאכת שלמה על משנה כלים יב:ב

טמא מפני אונקיות ושל בעלי בתים אם יש בו אונקיות וכו'. כך מצאתי הגירסא בערוך ובפי' כתיבת יד להרמב"ם ז"ל. ופי' אונקיות הם האוקיות. וכן נראה מפי' הר"ש ז"ל ופי' אונקיות הם כף של מאזנים ויש להם בית קבול שעשויין כמין כוס קטן ויותר היה נראה לפרש משנה זו משום טומאת כלי ברזל דסתם הנך פירקי בכלי מתכות עסיקי' ובפ' תמיד נשחט תנן אונקליות של ברזל היו קבועים בכותלים וכו' והם מסמרים של ברזל שראשיהן כפופים למעלה ושמא כך היה מסמרים לקנה של מאזנים וכן לכתפים אלא דשל מאזנים מיקרו אונקיות ושל כתפים אונקליות עכ"ל ז"ל. אבל ר"ע ז"ל גריס אונקליות. ומה שפירש שהוא הפלס נראה שהוא פי' הראב"ד ז"ל בהשגות פ"ט דהלכות כלים:

אונקלי של כתפים. פי' הרמב"ם ז"ל הסבלים יש להם אונקלי גדול של ברזל ויש לו בית יד של עץ שמחזיקים הבית יד בידיהם וראש האונקלי במשא שעל כתפיהן שלא יפול:

אקון. פי' הרמב"ם ז"ל יש גורסים עקון וכן בערוך:

כל המחובר לטמא וכו'. בס"פ החובל (בבא קמא דף צ"ב) גרסי' ודבר זה כתוב בתורה ושנוי בנביאים ומשולש בכתובים בספר בן סירא ושנוי במתני' דהכא ובברייתא ג"כ לא הלך זרזיר וכו' והיינו דאמרי מטייל ואזיל דיקלא בישא גבי קינא דשרכי פי' דרך דקל רע ליגדל אצל אילני סרק דהיינו אילנות בטלים:

לטהור. כגון מנורת העץ שהיא טהורה מפני שאין לה בית קבול טהור: