מלאכת שלמה על משנה הוריות א:ה

מביאין פר ובע"ז מביאין פר ושעיר דברי ר"מ דסבר ר"מ ב"ד מביאין ולא צבור ובברייתא ר"ש בן אלעזר אומר משמו של ר"מ חטאו ששה שבטים והן רובו של קהל או שבעה שבטים אע"פ שאינם רובו של קהל מביאין פר:

שלשה עשר פרים דסבר ר"ש שאין ב"ד וכו' לשון רעז"ל. אמר המלקט וסבר נמי כר' יהודה דשבט א' איקרי קהל וילפינן לה בגמרא במסקנא מקרא דכתיב גוי וקהל גוים יהיה ממך וההיא שעתא בנימין לחוד הוה עתיד להולד ש"מ שבט אחד איקרי קהל. ועוד בפירושו ז"ל ואפילו עשה שבט א' והוא רוב ישראל ס"ל לר' יהודה דמביאין כל וכו' כך צ"ל:

ושאר שבטים שלא חטאו מביאין על ידיהן פר שאף וכו' כך צ"ל וכן הגי' הר"ר יהוסף ז"ל:

ר' שמעון אומר שמנה פרים וכו' בגמרא מפרש דכי אמר ר"ש שבעה שבטים מביאין פרים שחטאו ז' שבטים והן רובן של קהל דכי הוו רובא בגברי ורובא בשבטים הוא דמביא פר לכל שבט ופר לבד אבל היכא דחטאו ששה שבטים והן רובא או שבעה ואינם רובא כיון דלא רובא בגברי ורובא בשבטים כחד שבט דמו ומביאין פר א' ופר לב"ד. עוד מפרש בגמרא דלרבי שמעון כיון דסבירא לי' דשבט אחד איקרי קהל ל"ש שבט א' ול"ש שבעה מביאין פר לכל שבט ופר מב"ד:

הורו ב"ד של א' מן השבטים. מכאן משמע שכל שבט ושבט חייב למנות ב"ד של כ"ג והוא ישפוט את כל בני שבטו ותחתיהם בחכמה חייבים ג"כ למנות בכל עיר ועיר מאותו השבט כ"ג דיינים. עיין בפירוש הרמב"ן ז"ל על התורה ראש פרשת שופטים:

אותו השבט הוא חייב ושאר כל השבטים פטורין דברי ר' יהודה בגמרא דייק רב אשי כיוו דתנא אותו השבט הוא חייב ושאר כל השבטים פטורים למה לי הא ממילא מדיוקא דרישא שמעינן ששאר שבטים פטורים אלא הא קמ"ל ר' יהודה דבהוראת בית דינו הוא דשאר שבטים פטורין אבל בהוראת ב"ד הגדול אפילו שאר שבטים חייבין והכי קאמר ר' יהודה בהדיא בברייתא:

וחכמים אומרים אין חייבין פר אלא על הוראת ב"ד הגדול. אבל שבט א' בהוראת בית דינו כשגגת מעשה לחודיה דמי ומביאין כל א' כשבה או שעירה. ומפרש בגמרא דחכמים היינו ר"ש דמחייב לשבט אחד מיהא בהוראת ב"ד הגדול דאילו ר"מ רובא בעי דשבט א' ס"ל דלא איקרי קהל שנאמר עדת ישראל ישגו כך הגיה הר"ר יהוסף ז"ל וביד שם פי"ב: