מלאכת שלמה על משנה גיטין א:ד

אחד גיטי נשים וכו'. ביד עד סוף סי' ה' פרק ששי דהלכות עבדים מסימן ה' עד סוף אותו פרק:

ואחד שחרורי עבדים שוו למוליך ולמביא. כתב הר"ן ז"ל וא"ת בשחרורי עבדים ניבעי שני עדים דהא בין לרבה ובין לרבא גבי אשה משום עגונא הקלו ובעבד ליכא למימר דהא בגמרא תניא עדים שאין יודעים לחתום מקרעין להם נייר חלק וממלאין את הקרעים דיו אמר רשב"ג בד"א בגיטי נשים אבל בשחרורי עבדים ושאר כל השטרות אם יודעים לקרות ולחתום חותמין ואם לאו אין חותמין ואתמר עלה בפ' המביא תניין א"ר אלעזר מ"ט דרשב"ג כדי שלא יהו בנות ישראל עגונות אלמא דבשחרורי עבדים ליכא משום עגון וי"ל דבמביא גט ממדינת הים אפי' בעבד איכא עגון שלפעמים שהאדון שולחו לו בעל כרחו ומשנתנו השליח לידו לישא שפחה אינו יכול בת חורין אינו יכול אבל בעדים שאין יודעים לחתום גבי אשה איכא למיחש שמא ילך בעל למדינת הים א"נ מאית ומיעגנא ויתבא. אבל עבד אם אינו משחררו יכול הוא לישא שפחה עכ"ל:

וזו אחד מן הדרכים תוס' פרק ד' אחים (יבמות דף ל"א) ודפ"ק דקדושין דף ג' ובטור יו"ד סי' רס"ז:

ששוו גיטי נשים לשחרורי עבדים. ובשלשה דרכים הן שוין כדמפרש ואזיל [הגה"ה עיין בתשובת הרשב"א ז"ל סי' ת"ר ותר"ג] ולר"מ בד' דרכים הן שוין וכתבו תוס' והר"ן ז"ל איפכא הל"ל ששוו שחרורי עבדים לגיטי נשים דעיקר דין מוליך ומביא הוי באשה אלא אגב דעד השתא איירי בגיטין נקטיה ברישא ע"כ אבל בספר שארית יוסף כלל כ"ה כתב בשם הרשב"א ז"ל דשיטת מסכת גיטין שכל שני דברים שוין זה לזה אין משגיחין מי קודם בלשון כענין שכתוב כעמי כעמך כסוסי כסוסיך ודוגמתה פרק בנות כותים כימי נדת דוותה הקיש ימי נדתה לימי לידתה והיה לו לומר היקיש ימי לידתה לימי נדתה עכ"ל ז"ל. ותנא דבגמ' לא מני וחשיב בהדי אינך דשוו האומר תן גט ושטר שחרור דקתני בסיפא דמתניתין משום דהא מילתא בשאר שטרות נמי איתה שאם מסר שטר מתנה לשלוחו ליתנו לאחר ומת לא יתן לאחר מיתה דהא לא אקני ליה ארעא עד דלימטי שטרא לידיה וההיא שעתא פקע ליה רשותיה. ותו פריך בגמרא על אותה ברייתא והא איכא וכו' והא איכא וכו' ומשני להו ע"ש: