מלאכת שלמה על משנה עירובין ד:ד

מי שישב בדרך וכו'

ועמד וראה. מלת וראה מחקה ה"ר יהוסף ז"ל: וכתב הרי"ף ז"ל יש מי שפירש ואמר הואיל והיה בדעתו לילך לזו העיר אע"פ שעכשיו לא הזכיר כלום אמר ר' יהודה הרי היא כמי שיצא לילך לעיר שמערבין (בה) שמותר צו לילך עד אותה העיר אם היתה בתוך ד' אלפים אמה שנמצא כאילו עירב ברגליו וכך נכנס ר' טרפון בלא מתכוין שני תחומי שבת כאילו עירב ברגליו. ויש מי שאומר שמשנתנו במי ששבת בתוך התחום וכו' וכן פי' רב אחא משבחא והוא פירושא דמסתבר ע"כ. והפירוש השני שאמר עליו דמסתבר הוא הפירוש שפי' רש"י ז"ל והרמב"ם ז"ל והיינו מה שהעתיק ר"ע ז"ל:

הואיל ולא היתה כונתו גרסי':

בפי' ר"ע ז"ל לשון המתחיל לא יכנס וכו' עד שיכלו:

לילך צ"ל יכול לילך וכו': ובברייתא מפ' דהני אלפים אמה הם מהלך אלפים פסיעות בינונית ופי' ה"ר יהונתן ז"ל מי שישב בדרך לנוח שהיה עיף ולא היה יודע בתחום העיר וחשכה לו שם ואמר שביתתי במקומי וכשעמד בבוקר ראה שהוא סמוך לעיר:

ר' יהודה אומר יכנס דשביתתו בטעות היתה ע"כ. ביד שם פכ"ז סי' ט' ובטור א"ח סי' ת':

מעשה היה ונכנס ר' טרפון בלא מתכוין כשהודיעוהו נכנס בעיר בכונה דשביתתו בטעות היתה ובברייתא קאמר ר' יהודה לשחרית מצאוהו רועי בקר א"ל רבי הרי העיר לפניך הכנס נכנס ודרש כל אותו היום א"ל משם ראיה שמא בלבו היתה וכשישב שם היה יודע שהוא בתוך אלפים למקום שביתתו או בית המדרש מובלע בתוך תחומו היה: ובירושלמי אשכח תני בשחרית זרחה חמה א"ל רבי הרי העיר לפניך הכנס: