מלאכת שלמה על משנה עדיות ח:ג

העיד ר' יהושע ור' יהודה בן בתירה בפ"ק דכתובות דף י"ד אלא ששם הגרסא ור' יהושע בן בתירא ונראה ששם נפל הטעות וגם רש"ל ז"ל הגיה שם ור' יהודה בן בתירא. אכן הר"ר יהוסף ז"ל הגיה ור' יהושע בן בתירא וכתב כן מצאתי. וכבר כתבנו שם בפ"ק דכתובות סי' ח' מאי דקשה אמתניתין. ובקדושין פ' עשרה יוחסין (קידושין דף ע"ה) מייתי לה נמי. ואמר רב חסדא דאתיא האי עדות דלא כר' יוסי ודלא כרשב"ג ות"ק דידהו דהתם. ופירוש בערוך אלמנת עיסה כלומר שדומה לעיסה של שאור שהיא מגובלת ונפל בה כלום שאין ידוע איזהו ע"כ. וביד ספי"ט דהלכות איסורי ביאה ושם כתב דגם מפסולי קהל כגון ספק ממזר שנתערב באיזו משפחה קרי אלמנת עיסה ודלא כמה שפירש הראב"ד ז"ל כאן בפירוש המשנה שלא אמרו אלמנת עיסה כשרה אלא כשנתערב בה ספק חלל שאינו מפסולי קהל אבל אם נתערב בה אחד מספק פסולי קהל כגון ספק ממזר ספק נתין ספק עבד אותה העיסה אינה כשרה אע"פ שהיא ספק ספיקא ע"כ. ובטור אבן העזר סימן ז':

שהעיסה כשרה פירש הרמב"ם ז"ל שזו היא עדות אחרת וכו'. והר"ר יהוסף ז"ל כתב ס"א ושהעיסה וכך נ"ל עיקר. והילך ג"כ לשון הר"ש שיריליו ז"ל והעיסה כשרה וי"ס גורסין והעיסה נאמנת וי"ס גורסין שהעיסה והכי תניא בתוספתא בית דין של אחריהם אמרו נאמנת עיסה לטהר ולטמא לאסור ולהתיר ובאלמנת עיסה לא נגעו ע"כ כלומר הוצרכו לעדות זו של ר' יהושע שמה שהיו אומרים לא היה אלא שהעיסה כשרה כלומר בת משפחה של חלל זה שאמרנו אבל לא באלמנתו והן העידו דאף אלמנתו כשרה:

לטמא ולטהר ר"ל המשפחה נבדקת כמנהגה בשתיקה או בצויחה למר כדאית ליה ולמר כדאית ליה ולטהר שייך בענין ממזרות ונתינות כדפליגי תנאי בפ"ק דכתובות. ועוד היו אומרים לאסור ולהתיר נמי נאמנת והיינו בשיש במשפחה שנטמעו בה מעבדי שלמה הא נמי במנהגה נאמנת להכשיר את משפחתה לבא בקהל בצויחה או בשתיקה והך בבא אגב נקט לה ולאו להכשירה לכהונה דאילו להכשירה לכהונה כבר מפורש בברייתא דצריך שאין בה חשש לא משום ממזרות ולא משום נתינות ולא משום עבדי מלכים:

לרחק ולקרב שייך אחללות כדתנן לקמן וריחקום בני משפחתם והא נמי בצויחה ובשתיקה ובהך בבא היכא דאין בה אלא ריעותא דספק חלל הוא שהעידו על אלמנתו והיינו דקתני סיפא הכהנים שומעים לכם לרחק אבל לא לקרב ואי גרסינן והעיסה תנא דמתני' קאמר לה ולאו מילתייהו דר' יהושע ור' יהודה בן בתירא הוי עכ"ל ז"ל. לטמא ולטהר לרחק ולקרב לאסור ולהתיר כך מצאתי בספר כתיבת יד וכמו שפירש הר"ר שלמה שיריליו ז"ל וכמו שמבואר בתוס' פ"ק דכתובות דף י"ד בדבור המתחיל תנו רבנן:

אמר רבן גמליאל קבלנו עדותכם גרסינן וכדמוכח ממה שכתבתי בפ"ק דכתובות. וז"ל תוי"ט ז"ל אמר רשב"ג נ"א אמר ר"ג והיא עיקר דהא בכתובות רמינן לה אדר"ג דהתם כדלקמו וכן הגיה הר"ר יהוסף ז"ל ג"כ וכתב ס"א אמר רשב"ג ונ"ל דשבוש הוא כי אלו לא העידו לפני רשב"ג ע"כ: